עזון עתמה, יום ה' 6.8.09, אחה"צ

הגענו ב- 16:10 למחסום העליון.

פועלים חוזרים מיום עבודה, כ- 10 מחכים במחסום להיכנס לכפר. לאחר שהתרוקן התור החלטנו להיכנס. כאשר עברנו בשביל הולכי הרגל לכיוון הכפר, עצרו אותנו מפקד המחסום וחייל נוסף. הם עצמם נכנסו לכפר וכאשר רצו לחזור לעמדת המחסום נפגשו דרכינו. מפקד המחסום הכריז כי אסור לנו להיכנס והם חסמו בגופם את הכניסה לכפר. תוך כך מפקד המחסום הזמין בקשר משטרה והודיע שהוא סוגר את המחסום – נעל את שער הכניסה.

הצענו להראות לו את המסמך הצה"לי הרשמי, החוקי המתיר לנו להיכנס והוא הצהיר: "אני מפקד המחסום. אין אצלי דבר כזה. חוקי לא חוקי, אף אחד לא עובר".

בקשר קול חיילת - שואלת את החייל השני מה הקשר בין הנוכחות שלנו במקום לסגירת המחסום. בינתיים התור במחסום מתארך ולאחר כ-10 דק' ניגש אחד מתושבי הכפר ומבקש מאיתנו לצאת. יצאנו ודקות ספורות לאחר מכן הגיעה ניידת משטרה- שוטר ושתי שוטרות.

בינתיים פועלים ממשיכים להגיע למחסום ועוברים בבדיקת תעודות. את הבדיקה מבצע חייל במבנה, דרך זכוכית. שני החיילים שלא אפשרו לנו להיכנס כלל לא מעורבים בבדיקת הפלסטינים.אדם שעבר במקום (כנראה מתנחל) הסתכל לעבר השוטרת, הצביע על יהודית וסימן בידו קו מתחת לצוואר.

בשיחה עם השוטר הסברנו לו את מהלך העניינים והראנו לו את אישור הכניסה. השוטר קרא לחייל ושאל אותו אם אנחנו יכולות להיכנס. מפקד המחסום (שמקודם לא התעניין בחוק) אמר שאנחנו יכולות להיכנס אבל היינו צריכות להראות לו אישור. אך גם כעת, מול השוטר סרב להסתכל על המסמך והכריז: "אני פה בעל הבית!".לאחר חילופי הדברים, הובהר מעל לכל ספק שאין מניעה להיכנס לכפר. נכנסנו ולקחנו מונית למחסום התחתון.

16:40 – הולכי רגל ומכוניות ממתינים משני צידי המחסום. בדיקת תעודות קפדנית בכניסה וביציאה. מעבר רק בכיוון אחד, משתנה כל כמה דקות. פועלים שעברו לפני מס' דקות בדיקה במחסום העליון, נבדקים שוב במחסום התחתון.

17:10 – עוזבות את עזון עתמה.