ארתאח (שער אפרים), דיר שאראף (חביות), מעבר תאנים, ענבתא, קלקיליה, יום ב' 27.7.09, בוקר
06:15 טייבה. פועלים פלשתינאים עדיין ממתינים לאורך הכניסות לאירתח שיאספו אותם. ככל שאנחנו מתקרבות למתקן אנחנו מבחינות בעוד ועוד תנועה על הכביש. כשאנחנו מגיעות למתקן, אנחנו משוחחות עם פועלים פלשתינאים שמספרים לנו שהמצב היום טוב: הם עברו את הבידוק במהירות עם עיכובים מינימלים. יום ראשון, לעומת זאת, היה קשה. אנחנו הולכות מאחור ונאמר לנו שרק שתי עמדות פתוחות, למרות זאת אין עיכובים. רוב הפועלים כבר עברו והמקום נראה די ריק. בסביבות השעה 07:00 מתחילים להגיע מבקרים בדרכם לבית הכלא.
07:10 שער התאנים. אנחנו מחפשות סימנים לנוכחות מתנחלים, אבל לא רואות דבר (הדבר אינו אומר שהם אינם באזור)
07:30 ענבתה. אנחנו מדברות עם נהג מונית אשר מודיע לנו בבטחון שעוד מעט יקבל רשיון עבודה בישראל (אחרי שנים שבהם עבד בישראל לפני כן). מכוניות במחסום עוברות ללא בעיה. חייל מזהיר אותנו לא להתקרב.
08:15 דיר שאראף. אנחנו שמות לב לכרוזים שהודבקו על בלוקי הבטון על ידי המתנחלים אשר מודיעים על פעילות צבא חריגה. החיילים לא הסירו אותם. רוב הזמן התנועה זורמת בחופשיות ומכוניות עם לוחיות ישראליות ממשיכות לתוך שכם. כמה מכוניות אשר נוסעות בכיוון השני נעצרות לחיפוש.
לאחר שאנחנו עוזבות אנחנו מבחינות בעבודות בכביש שמוביל לכביש הראשי. אנחנו עוצרות ושואלות את אחד הפועלים מה הם עושים? נאמר לנו שהם מניחים צינורות מים
מטעם הרשות הפלשתינאית.
ממול שבות עמי אנחנו רואות סימנים לשהות של מתנחלים (אוהלים וכו'). ישנה פעילות משטרתית ענפה לאורך הדרך. אנחנו עוצרות כקילומטר לפני הפניה לקלקיליה לקנות פירות מדוכן מאולתר לצד הדרך. המוכר הצעיר מציג את עצמו בתור תמר (תמיר הוא מסביר לנו) ומספר לנו שנהג לעבוד בבת-ים ושיש לו הרבה חברים שם.
כאשר אנחנו פונות לקלקיליה אנחנו מבחינות בג'יפ צבאי אשר חוסם את אחד הנתיבים במחסום (היכן שבלוקי הבטון עדיין עומדים) ומגביל את התנועה לנתיב אחד ופקוק. החיילים כמובן אינם מבחינים, או שאינם רוצים להבחין, במה שקורה. קבוצת חיילים בונה איזהשהו מבנה בצד הדרך, ימים יגידו במה מדובר. כאשר אנחנו עוזבות הג'יפ זז והתנועה חוזרת להתנהל כסדרה.