בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב' 13.7.09, אחה"צ

מתרגם:  צ'רלס ק.
 זעתרה - 
עברנו במחסום בשעה 15:15 בדרך לחווארה, ובשעה 16:20 בדרכינו חזרה. 
מכוניות מעטות המתינו בצד של הווארה; לא היו מכוניות בצד של כביש מס' 5. חווארה -  הגענו למחסום בשעה 15:20 ונשארנו עד לשעה 15:45. 
יש שלט חדש בדרך למחסום המודיע למכוניות כי הן נכנסות לשטח A. מעבר הולכי הרגל נטוש ונעול.  מגרש החנייה גם ריק ממוניות, נוסעים ורוכלים. שאלנו את החיילים איך הולכי רגל אמורים לעבור ולא קיבלנו תשובה.  פגשנו את מג'די, שאמר כי הולכי רגל יכולים להכנס חופשי דרך הקרוסלה, אך הולכי רגל אינם יכולים לצאת.  עליהם לעלות על מונית. שתי מכוניות, אחת יוצאת ואחת נכנסת, נפגשו במגרש החנייה כדי להעביר דבר מה מאחת לשנייה.  חייל מיהר לבשר להם כי אסור להשתמש במגרש החנייה, על אף שאנו חנינו בו.  שאלנו, ונאמר לנו כי החנייה מותרת רק למכוניות בעלות לוחות ישראליים. 
אז עכשיו, בנוסף לכבישי אפארטהייד, יש לנו גם מגרשי חנייה אפארטהייד.  מאוחר יותר ראינו שמונית אשר נכנסה למגרש החנייה גם סולקה ממנו. מחסום המכוניות היה שקט למדי; היו כ-10 מכוניות בכל צד, עוברות במהירות תוך בדיקות אקאריות. ראינו מכונית ישראלית נכנסת, ושאלנו את החייל האם מותר למכוניות ישראליות להכנס.  הוא אמר כן.  אז עלינו לאוטו ונסענו למחסום כדי לבדוק האם זה באמת נכון.  עצרו אותנו, וכאשר אמרנו כי אמרו לנו שמותר לנו להכנס, החייל אמר כי ברר שוב עם המפקד וגילה כי הכניסה מותרת רק לערבים ישראלים. עוורטא- לא ראינו מכוניות עוברות. בית פוריכ – הגענו למחסום בשעה 15:50 ונשארנו מספר דקות.  לא ראינו מכוניות עוברות.