בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 12.7.09, בוקר

צופות: 
יעל ב. ודיצה י. – מדווחת.
12/07/2009
|
בוקר

 7.50 זעתרה: רק המחסום הצפוני פועל. 4 מכוניות בתור, תנועה ערה מכיוון חווארה לעבר המחסום.

8.00 ביתא:
ג'יפ מג"ב מול הכפר. חייליו בודקים מונית.
אנו עוצרות בקירבת מקום. חייל ניגש אלינו, אנו מפריעות לטענתו ומבקש שנסתלק.למה? במה אנו מפריעות?
2 סיבות. הראשונה: בגלל צינעת הפרט. כן, שכחנו לרגע שצה"ל הוא הצבא
המוסרי בעולם.
והרי בכל שנותינו במחסומים אנו ניתקלות אך ורק במאמצים אדירים של החיילים לשמור
על צינעת הפרט של הפלשתינאים.
את הסיבה השניים לדרישתו שנעזוב את המקום לא רצה
לומר לנו.

8.10 חווארה:
בחניון ג'יפ אחד בלבד. מוזר לראות את המקום שוקק החיים הזה נטוש.
הרכבים היוצאים מכיוון שכם לא נבדקים.8.15 ג'יפ של מצ"ח מגיע למקום, עוזב כעבור כ-10 ד'.8.30 משאית שיעדה שכם לא מורשית להכנס וחוזרת על עקבותיה.בחור צעיר, גרמני, נכנס לאזור החניון במכונית בעלת לוחית צהובה. הוא מהנדס, עובד בחברה גרמנית בשכם, מידי יום נכנס לעיר, יש בידיו כל האישורים הדרושים. היום עצר חייל את רכבוומנע ממנו להכנס. הוא היה מוטרד וכועס על התייחסותו חסרת התרבות והברוטלית של החייליותר מאשר מסרובו לתת לו לעבור. פנינו לאבו רוקון שהיה במקום, הוא הסדיר את העניין והבטיחלבחור לטפל בהתנהגותו של החייל.

8.40  עוורטא: אין משאיות במחסום.

8.50 בית פוריכ:
מידי פעם מגיעה מכונית למחסום. כולן נבדקות.
כמה חיילים מתחילים לרוץ לפתע במעלה הגבעה שמשמאל למחסום בליווי צעקות, אחד מהם משתטחעל הקרקע ושוכב בעמדת ירי. מתברר שזו תרגולת צבאית, מסתיימת לאחר מספר ד'.חייל נעים סבר ניגש אלינו. הוא יליד גרוזיה. לא ידע עלינו, ולמעשה מתברר שהוא גם לא היה מודעלעובדה שהוא פועל בשטח כבוש. מסביר את בדיקות הרכבים בכך שאנשי בית פוריכ מעבירים אמל"ח לישראל.

9.10 מת"קinfo-icon חווארה:
כ-10 איש עומדים צמודים לשער המת"ק, מחכים לקריאה להכנס. מהבוקר עדיין לא
סיים איש את הבדיקות במת"ק (שמתחיל את פעילותו ב-8.30)ניגש אלינו פלשתינאי, מספר שאחיו עם עוד 3 בחורים נעצרו ביום חמישי בערב ואין יודעים היכןהם. אין הוא יודע דבר על נסיבות המעצר. צלצלנו למת"ק לברור העניין. נענינו שיוכלו להשיב לנו רק בעוד חצי שעה. לאחר שיעל מחתה וטענה שלא סביר שנחכה חצי שעה רק כדי לשמוע היכן הבחורים, התרצו ואמרו שהם במתקן החקירות המשטרתי. לאח (ואח של עצור נוסף, שחיכה גםהוא במקום) רווח כשידעו לפחות היכן אחיהם, הודו לנו ועזבו את המת"ק. 9.30 עזבנו את המקום.