ארתאח (שער אפרים), יום ה' 11.6.09, בוקר
4:36 הגענו למחסום, לאזור הכניסה למחסום.
המראה הרגיל. המחסום כבר נפתח למעבר.
ציונה, שכבר הייתה שם, נשארה באזור הזה ואנחנו עברנו לאזור היציאה מהמחסום.
היינו עד השעה 6:30 ואלה אמירות שחוזרות:
טוב מאד שאתן באות לכאן, זה עוזר לנו. המעבר יותר מהיר.
למה לא פותחים בברטעה? אנחנו נוסעים משם לכאן כדי לחזור לעבוד מהצד השני.
למה לא מאשרים להגיע לאדמה של קו התפר?
בשעה 6 נסגרה הקרוסלה של היציאה, והתחיל רעש ואז ספרו שבכניסה למחסום, אחרי הקרוסלות הראשונות, יש אזור שבו דחוסים המוני אנשים בצפיפות קשה, במשך זמן ארוך. מסיבה לא ברורה, אולי כדי להראות שאין הרבה אנשים בחוץ, מעבירים פנימה כמות אנשים גדולה מיכולת הקיבול יחסית למעבר של בדיקת התעודות ונוצר צואר בקבוק בפנים שלוחץ ולוחץ עד שהתפוצץ בצעקות. ולכן אולי גם סגרו פתאום, כדי להפגין סמכות או משהו.
ואז סיפר מישהו שאתמול אחר הצהרים גם כן סגרו את הקרוסלה בכניסה בסביבות השעה 4, מסיבה לא ברורה והם נתקעו בחוץ, בחום ובעייפות הקשה. עד שפתחו. כ"כ אמר שאחרי הצהרים פתוחות 2 עמדות בלבד, אבל הלחץ פחות מאשר בבוקר. יש פיזור יותר גדול של הבאים למחסום.
בעיה של תביעת אצבעות: יש כאלה שמעבירים את הכרטיס שלהם שוב ושוב והמחשב לא מזהה מסיבה של עבודת כפיים בבנין או חקלאות שפוגעת בעור ומשנה את פני השטח.