אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ה' 9.7.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אורה ק., מיכאלה ר. (מדווחת)
09/07/2009
|
בוקר

נראה כי כל הרוע שהיה במחסומי השומרון התנקז אל ואדי נאר. ראינו דברים שכבר שנים לא חווינו במחסום זה. אם הייתה לנו תחושה שאפשר לוותר על המחסום  – דווקא לאחרונה חלה החמרה במצב.

 

6:30 שיח'-סעד


עוברים מעטים, המעבר שקט.

 

הפישפש


שלושה בחורים צעירים, כמעט נערים, מעוכביםinfo-icon. הם דיברו בחוסר רצון ולא נראו מודאגים במיוחד.

בזמן היותנו שם עבר גבר אחד שמסמכיו נבדקו והוא פנה לחצר המנזר כדי לעבוד על אחד מהבולדוזרים שחנו שם. חצר המנזר הרוסה, נראית כמחסן של אתר בנייה. היכן הכנסייה???

 

מחסום הזיתים


שקט.

 

ואדי נאר


כבר כשירדנו מהמכונית אל עבר המחסום הבחנו בבחור צעיר שמובל ע"י שני חיילים אל עבר הצינוק. ארבעת חבריו, כולם גברים צעירים, עמדו ליד מכוניתם בשורה כשפניהם אל עבר ה"קיר", דהיינו: לעבר המצוק המתרומם מאזור המחסום אל הפילבוקס. המכונית הייתה פתוחה לרווחה, כולל מכסה מנוע ותא המטען. לאחר זמן מה הוחזר הבחור מהצינוק וחמשת הגברים המתינו במכונית להחזרת תעודותיהם.


עוכב גם אוטובוס והמתין ליד המכולת. נהג האוטובוס שירד אל המחסום ננזף בשפה גסה וצווחנית.


עוד רכב מסחרי שהגיע מכיוון דרום עבר בדיקה יסודית. כל קופסאות הקרטון שבמטענו נפרקו, כשמידי פעם מצביע חייל/מג"ב על קופסה מסוימת ומבקש שיקרעו את אריזתה. תכולתו של קיטבג גדול, בעיקר חפצים אישיים, רוקנה על האספלט. בבעיטות קלות ברגליהם החיילים אותתו על חפץ זה או אחר וביקשו שיראו להם אותו מקרוב. בקבוקים נפתחו והחיילים הריחו את הנוזל.


בהמשך ראינו עוד שני בחורים צעירים שהופנו לסככת המעוכבים וגבר מבוגר הצטווה לעמוד כשהרכב נבדק. האיש התבונן כיצד מפשפשים במכוניתו, אך אז הורה לו חייל להסתובב אל המצוק. מה חש אדם מן הישוב שחיילים פולשים אל תוך רכושו האישי, נוגעים בחפציו, בוחשים במכוניתו הפרטית – ונמנע ממנו לראות אם נלקח דבר מה, אם נגרם נזק?


בדיקת התעודות הייתה ארוכה מהרגיל, וכיוון שכלי רכב רבים נבדקו ביסודיות – איזור הבדיקה התמלא לא פעם וחסם את נתיב התנועה.

העיכובים והבדיקות נערכו בשני הכיוונים.


כעשר דקות לאחר הגעתנו ניגש אלינו שוטר מג"ב שהציג את עצמו כמפקד. הוא דרש שנתרחק (עמדנו ליד גדר הבטון שפס צהוב צבוע עליה, מקום שאנו עומדות תמיד). הוא טען שמותר לנו לעמוד יותר רחוק ושהוא התקשר לחמ"ל לברר. יותר מכך לא היה מוכן לומר, לחמ"ל לא היה שם. נשארנו במקומנו.

 

בקדר הבניה מתקדמת מאוד, חצי מהגבעה כבר שוטח וקירות תמך שנבנו תוחמות מגרשים.

 

אז-זעיים


אם חשבנו לרגע שהמחזות הקשים בואדי נאר קשורים להתרעה כלשהי – במחסום א-זעיים (המתפקד ככניסה לירושלים) שררה שלווה. לא ראינו מעוכבים ולא צפינו בבדיקות שאינן שגרתיות.