ג'בע (ליל), יום ב' 13.7.09, אחה"צ

צופות: 
יעל י. אילנה ד. (מדווחת)
13/07/2009
|
אחה"צ

14.30 - 17.00

מחסום גבעת זאב, קלנדיה, ליל, ענאתה

הבנייה במחסום החדש בגבעת זאב כמעט הסתיימה ומנוף ענקי התקין את הגג. מכונית
יצאה מאתר הבנייה של החומה שליד המחסום, והנהגת שאלה אותנו ל'זכויותינו'. מפקד
המחסום יצא אלינו והסביר כמה החומה והמחסומים חשובים לביטחוננו. על אף העובדה
שהוא מאמין שכל הפלשתינאים, כולל הישראלים, מסוכנים הוא לא הצביע עבור ליברמן
בבחירות כי לדעתו הוא קיצוני מדי. בינתיים, כל עוד המחסום לא בנוי סופית, רק
הולכי רגל מורשים לעבור בו ועליהם ללכת דרך 'כלובים' ארוכים. מורשים רק אותם
פלשתינאים העובדים בבנייה בגבעת זאב. כנראה שמתוכננת שם בנייה מסיבית מאד אם
הוקם מחסום מיוחד רק עבורם.

המשכנו לקלנדיה וגילינו שהמחסום בכניסה לעטרות אינו מאויש. בקלנדיה היה תור
ארוך למדי (למעלה מ- 50 אנשים) שרצו להיכנס לירושלים. התברר שהקרוסלות שמעבר
לאזור הבדיקה, אינן פועלות. האנשים, רבים בעלי ילדים קטנים ותינוקות, עמדו בשקט
ולא התלוננו. אחרי כעשר דקות שוב פעלו השערים והאנשים יצאו אחד אחרי השני.

אדם ששאל על נתניה, בירך אותנו מהעבר השני. היה תור ארוך אך כשהגענו נפתח תור
מיוחד לבעלי תעודות כחולות, הצטרפנו לתור הזה. כשהגיע תורנו נבדקו תעודותינו
ביסודיות בלתי רגילה, לא היה ברור לנו מדוע. הייתה לנו אי נעימות מכך שעיכבנו
את התנועה, איש לא התלונן.

כשעזבנו עם המכונית לא נבדקנו אבל בכיכר הייתה כתובת גרפיטי מאירת עיניים
שהודיעה שלישראלים אסור הנסיעה מכאן לאדם ולבית אל - התעלמנו והמשכנו בדרכנו.

בליל ישב חייל, שסבל כנראה מהחום הכבד ששרר, הוא התבונן במכוניות המגיעות
מהכיוון הנגדי - הכיוון שלנו לא היה מאויש.

נסענו לאורך הכביש בכיוון מישור אדומים בתקווה לראות את בית הספר שנבנה מצמיגים
ובוץ, עליו כתבה עמירה הס באותו היום בעיתון, אך לא הצלחנו לראותו בינות לסככות
הבנויות בואדי ליד המחצבה.

חזרנו ונסענו העירה דרך חיזמה לכיוון ענאתה. עדיין מתבצעת בנייה רבה דרומה
מהמחסום. טור ארוך של מכוניות נכנס ללא בדיקה. שוב נבדקו תעודותינו בקפידה
כשיצאנו משם.