דרום הר חברון, חברון, יום ה' 2.7.09, בוקר

צופות: 
מירה ב' ונגה ר' (מדווחת)
02/07/2009
|
בוקר

07:00-11:00

מחסום מיתר: ריק.


כביש 60
אל פוואר- עצרנו לצד הדרך ליד חקלאי שעיבד את השדה עם ילדיו. הוא סיפר לנו על מישהו מאל פוואר שקנה 18 דונם אדמה בדורה, אבל התברר שהשטח הוא שטח צבאי סגורinfo-icon (ככל הנראה בשל קרבתו לבסיס צבאי שנמצא שם) ובשל כך הוא זומן למשפט בבית אל והבולדוזר שלו נלקח ממנו.


חברון
מחסום 160- אין אף אחד, והפילבוקס נעול סגור על בריח. (המג"בניקים יצאו ליום כיף בשפיים??)

בית המרקחת- שומם, כך גם בתל רומידה.

ביקרנו במפעל המתכת של עסם (אני מקווה שאני לא מעוותת את השם). הוא הראה לנו את פיסת הכביש המסכנה- בין צידו הקדמי של המפעל לצידו האחורי, שעליה אסר עליו חייל מג"ב לנסוע עם המלגזה שלו, מלגזה שבעזרתה מעבירים חומרי גלם אל תוך המפעל, ושולחנות, טבונים, תנורים, ועוד כלים רבים אחרים אל מחוץ למפעל. הבנו שמאז אותה פקודה שפקד המג"בניק על דעת עצמו, לא עושים להם בעיות. יש לציין שהם לא מקיימים את ההוראה המיותרת הזאת.


חירבת טואני
בדרך חזרה נכנסנו לטוואני, מתפעלים מהכביש הסלול החדש. פגשנו את כמאל והשקפנו לעבר החורשה שהולאמה על ידי המתנחלים. כמאל סיפר לנו שהתושבים של טוואני באופן גורף אינם מקבלים היתר מהשב"כ לעבוד בישראל מפאת הקרבה שלהם להתנחלות מעון. אני מתקשה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההסבר הזה, אבל מי אני שאטיל ספק בטוהר כוונותיו של השב"כ.