מעבר אייל, מעבר תאנים, ענבתא, קלקיליה, יום ד' 24.6.09, אחה"צ

צופות: 
עופרה ה, תמי כ.
24/06/2009
|
אחה"צ

 יום חם במיוחד ולח ג'כ, אי בהירות לגבי
ההתנהלות במחסומים השונים,

בגלל הרצון להיות באיל לקראת חזרתם של
העובדים הביתה  דחינו את יציאתינו ויצאנו ב15.00 ממגה, הנהג חמדן,

15.15, הגענו למחסום 1351 המפריד בין הבאים
מהעוברים בין ראס עטיה וראס א-טירה,לאחר שחזינו בהמשך ההרס לבנית הגדר והחומה
ה"מעוצבת,"
במקום חילים [תותחנים] שומרים בנאמנות על כל
ההוראות השונות, כמו מה מותר להעביר? למי מותר? כמה פעמים ביום? איזו כמות? צריך
להיות דוקטורים או פרופסורים כדי למלא אחר ההוראות, ולשיפוט האישי ההומניטרי אסור
להתערב , כי זה מיד פוגע ב"ביטחון",
 עמד בצד של ראס עטיה טנדר עם סחורה, הרוצה לעבור לביתו שבכפר הבדואי שבמרחב התפר, אלא
שהטנדר רשום על שם אחיו ואילו מכוניתו שרשומה גם היא כמובן על שמו נמצאת במוסך
לתיקון, ולמפקד המחסום אין תשובה אלא לחזור בחזרה , ובינתים  האיש מחכה לאחיו שיבוא
עם האשור שלו  ואולי זה יפתור את הבעיה,?  אבל המפקד אומר שאחיו כבר עבר הבוקר ואי
אפשר שיעבור פעמים ביום, ....
אם הבנתם אתם גאונים אנחנו לא הבנו כלום,
ובתסכול השארנו אותם בתקווה שיפתרו את הבעיה מהר, לכולם היה חם גם לחילים וגם
לבדואי המבקש לחזור לביתו,

15.15 קלקיליה,
מתקני המחסום ב"היכון אולם ריק מחילים, הם
משקיפים מאחורי הגדר, שיהיה לפחות התנועה זורמת,
16.15 ענאבתא,
המחסום עדין במקום הזמני עדין מלואים מאיישים אותו ומעבירים די בקלות, מרחוק [במקום שהיה
המחסום הישן] אפשר לראות סיום בניה של המחסום החדש ,מגדל שמירה ותאי בידוק
מאובזרים
16.47 מעבר תאנים,
קבוצה עליזה של חיילי מלואים, מקדמת את פני
הבאים בחיוכים  ועליזות וגרמו לבאים לחייך גם הם,
עלינו לא שמעו וטלפנו למי שצריך לקבל אשור
לכניסה לג'ברה, אגב שבועים כבר במלואים ולא נתקלו בבעיה כזו?
לקח כ30 דקות לקבל סרוב, לפנייתינו ללשכת המח"ט
לקח עוד רבע שעה לקבל אשור לכניסה,
17.15 מחסום הילדים,
  מלואים מקבלים את פנינו בשמחה, מתענינים
למה אנו באות? האם אנו מתנדבות? ועוד ועוד שמחנו לספר להם את סיבותינו להליכה
למשמרות והם מאד העריכו זאת למרות שלא הסכימו בכול, לא נורא טפטופים קטנים  ג'כ
לפעמים עוזרים.....
17.40 הגענו לאייל. המקום היה כמעט ריק,
בודדים רצו לכניסה.