קלנדיה, יום ב' 22.6.09, אחה"צ
קלנדיה. - 3:45 אמבולנס חונה בצד הישראלי.
זוג מבוגר , להם 6 מזוודות גדולות ממתין לעבור בקרוסלה הראשונה .
התקשרנו למוקד ולמת"ק ואמרו לנו שיגיע מישהו אך אף אחד לא הגיע.
ביקשנו מחייל שלווה קבוצת חיילים שיפתח עבורם את השער למעבר, נענו שהם יכולים לעבור עם המזוודות במעבר הקרוסלה הרגיל ללא קושי. המעבר לקח יותר מ15 דקות וגרם לעיכובם של אנשים רבים .
נראה שכל מעבר בקלנדיה הוא כמו שערי הרחמים בהר הבית שיפתחו רק כשיבוא המשיח.
שני אנשים הגיעו לחתום על מסמך לחיה. האחד הציג בפנינו מסמך שמטעמי בטיחות אינו מאשר כשירותו עד 2011 ואמר שהוא לא יודע מה הסיבה. כך נאמר לו גם במשרדי הרשות הפלשתינית.
5:00 - חזרת הפועלים התנהלה כשורה אך אז הגיע אוטובוס עם נשים, ילדים וקבוצת אסירים מבית סוהר, נגרמה המולה עם צעקות ודחיפות. נראה שעומד להיווצר מצב מאוד לא נעים, אך אחד האנשים היה בעל יוזמה והביא לכך שהגברים הסתדרו בטור אחד ארוך שהגיע עד מעבר לסככה ואז הנשים והילדים עברו. נראה שהם לא השתמשו במכונות השיקוף כמו שהם נוהגים בזמן מעבר הפועלים.
התנהגות החיילות בתאים היתה שוב גסה .בכל פעם שמישהו התקרב לחלון הם החלו לשוחח איתו ורק אחרי כמה דקות הם הציצו בתעודת הזהות שלו והורו לו באצבע להמשיך.
באותו יום אמרה לי חברה שבקניון היא לא צריכה לעבור את בדיקת מכשיר השיקוף, אך עכשיו אין אפשרות שאישה תמנע מכך, לפחות בקרוסלה דרכה עברתי.
ב 5:30עזבנו.