ג'בע (ליל), עטארה, קלנדיה, יום א' 14.6.09, אחה"צ

צופות: 
רוני ה', אירית ס', ותמר פ' מדווחת וצלמה
14/06/2009
|
אחה"צ

עונת העפיפונים והמשמיש באלדי בשיאה

מחסום קלנדיה: 3.30 - תנועה ערה של כלי רכב בחזית מחסום הרכבים: שלושה תורי מכוניות המתכווצים לכדי אחד, תקועים בפקק מזדחל מסביב ובתוך הכיכר.

- שלט חדש מקדם את פני הנכנסים ומודיע על חובת רישום של מי ששב לשטחים בסופו של יום. סופר לנו שהמכונות עדיין בהרצה, אך לכשזו תסתיים יקשה הדבר עוד יותר על חיי הפלסטינים וצפוי שהבדיקה תגרום לתורים ליד המכונות ולזמן המתנה ארוך.

- במחסום הולכי הרגל שלושה מסלולי בידוק פתוחים. למרות שבתוך העמדות הסטריליות נמצאים חיילים רבים, הקצב איטי מייגע והיחס משפיל:

במסלול בו עמדנו החיילת פנתה לבני האדם בערבית עילגת, מרגע שלא הבינו את הוראותיה ולא  צייתו להן, הגיבה בכעס ועברה לצווחות בעברית.  מפעם לפעם, בין הפרחת בלון מהמסטיק הלעוס שבפיה למשנהו, פצחה בזמרה. בליל השפות בהן חילקה פקודות, הצווחות , הגערות וקולות השירה מילאו את חלל המחסום.

והפלסטינים?- עמדו כדרכם: אדישים וסבלנים ומבטם כבוי.

מחסום ג'בע ליל:

חיילי המילואים המאיישים את המחסום ממלאים בדבקות את ההוראות שלשמן גייסו אותם, ועוצרים כל מכונית בעלת לוחית רישוי צהובה לבדיקת לאום הנוסעים.

(כאמור: אסור לישראלים/יהודים להמשיך בנסיעתם מערבה עפ"י צו האלוף יאיר נוה שהונפק ב-2006).

נסענו לתעד מחסומים שהוסרו:

מחסום רימונים:מכביש 60 ימינה לכוון התנחלות "מעלה מכמש" ואחיותיה, שבסמוך לה מצאנו את מה שביקשנו לראות כשרידי מחסום:

הדרך אמנם פתוחה, התנועה זורמת ללא עיכובים ובדיקות. חלקי ניו-ג'רסי שהיה להם שימוש בחסימת הדרך מוסטים, בשולי הכביש שאריות מזון צה"לי בצד עיתון במחנה.

רק מבני המחסום עומדים קוממיות כשהיו ודגם ישראל מתנופף בגאון.

ומשהופנתה המצלמה אל הפילבוקס, רק אז נתגלו סימני חיים: יד אדם (חייל) הוצאה אל מחוץ לחלון וצעקה  גברית נשמעה: "או או - תורידי את המצלמה!"

מחסום עטרה/ביר-זיית: פה הצבא היה פחות סמוי מין העין ולא היה צורך להגביה מבט אל מרום המגדל כדי להבחין בנוכחותו: בין חומות מבנה הקבע של המחסום חנה מוחבא רכב צה"לי וחיילים הציצו לעברנו בסדק שבין רכבם לחומה.

הפלסטינים נופפו בזרועותיהם לברכה, סימנו וי באצבעות ידיהם וקראו לעברנו קריאות שמחה תוך שהם מנצלים את הדרך הפנויה לנסיעה מהירה.

השבנו להם ברכה אבל ידענו (כנראה גם הם יודעים) שהטוב הזה זמני.

יש מחסום? - אין מחסום? - כמה זמן ימשך הפעם ה"אין מחסום" הזה?