עזון עתמה, יום ג' 26.5.09, בוקר
למחסום עזון עתמה הגענו בסוף המשמרת. בשעה 10.00 המחסום סגור, החיילים ליד השער.
אין עוברים ושבים. לקראת עזיבתנו קבוצת ילדים יוצאת מהכפר ועוברת את הכביש המסוכן לצד השני, כנראה בדרך הביתה.
בצד הכפר בתוך הגדר חונות מכוניות של מי שיצא כבר בבוקר לעבודה, אל הגדר ניגש אחד התושבים ובמרי ליבו אומר: "אנחנו בגטו, סגורים בגדר מכל הכיוונים, גם בלילה אם צריך אי אפשר לצאת למרות שהחיילים בעמדה 24 שעות. השדות שלנו מעבר לכביש, אי אפשר לחיות כך, התחילה המלחמה בעזה ואותנו סגרו.
הגשנו בג"צ" ונראה מה יהיה, מה אתם רוצים מאיתנו".
ליד השער מהצד הישראלי עומדות שתי נשים, אחת מהן בעלת תעודת זהות כחולה. היא בת עזון עתמה שנישאה לבן כפר קאסם. ומאז ינואר כבר 5 חודשים לא מאפשרים לה להיכנס לעזון עתמה לבקר את אימא שלה. נשמע נורא , אבל זו עובדה, ניסינו לעזור אבל.....
פנינו למת"ק. התשובה - אנחנו לא מטפלים בערבים ישראלים. לשאלתי למי לפנות, התשובה - לא יודע.פניתי למנהל האזרחי, לדובר, והתשובה - אנחנו לא מטפלים בזה ואת מפריעה.
פניתי למוקד ההומניטארי. התשובה הייתה - אנחנו באמת לא יודעים אבל נעביר אותך לחטיבה, ומהחטיבה לא התקבלה תשובה.
עוד לפני שסיימנו את כל הפניות האישה התייאשה כי זה לא הניסיון הראשון שלה ונסעה חזרה לכפר קאסם.
וכפי שהבנתי לאחר בדיקה נוספת כנראה אי אפשר לעזור לה.