אייל, ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), דיר שאראף (חביות), ענבתא, קלקיליה, יום ג' 26.5.09, בוקר

צופות: 
רותי ב' ונטלי כ' - מדווחת
26/05/2009
|
בוקר

מעבר אייל
06:40 - 07:10
שאלנו מספר פועלים למצבם והם ענו שמזה כמה ימים מצבם טוב, ההמתנה יחסית קצרה והרבה בזכות המצאותינו במעבר. שמחנו לשמוע שאיננו באות לחינם.ניסינו להיכנס לתוך המחסום אבל המפקד במקום ביקש מאיתנו בנימוס לצאת, ויצאנו.כאשר התכוננו לעזוב את המקום פגשנו בבדואי מן הנגב שבא לאסוף פועלים, שמצב הבדואים גרוע עוד יותר ממצב הפלסטינים.הוא התעלם מן ההבדל הבולט שלפלסטינים אין חופש כמו לבדואים.

מעבר אירתאח
07:30 - 07:55

לא היה תור והיתה תנועה מעטה של פלסטינים. אישה אחת מספרת לנו שהיא מחכה כבר שעה לאביה. 10 דקות מאוחר יותר באנו לבדוק ומצאנו שהיא כבר עזבה, כניראה עם אביה.
המשכנו לדיר שאראף.


דיר שאראף
08:10 - 08:35 גם כאן אין תור בכלל, התנועה זורמת ללא הפרעה, החיילים לא בודקים את המכוניות שעוברות.

חייל הגיע כדי לשאול אותנו למעשינו ובדק אם אנו מצלמות. הסברנו את סיבת ביקורנו וניראה שסיפקנו לו חומר למחשבה.


ענבתא
08:45 - 09:00
אותו סיפור חוזר על עצמו - חיילים נחמדים שאינם בודקים את העוברים והתנועה זורמת.

ג'בארה
09:10 - 10:15
ביקשנו מן החיילים לפתוח את השער, אבל הם לא רצו כי הם היו חדשים במחסום. ורותי התעקשה שיוועצו במפקד ונאלצנו לחכות חצי שעה עד שהם פתחו את השער.

התיישבנו אצל אבו חאתם ואשתו שוקיא, כהרגלינו. הם סיפרו לנו על משפחתם וקורותיהם.


קלקיליה
10:35 - 10:50
שוב - התנועה זורמת, אין תור ואין מה לדווח. יצאנו לדרכינו וחזרנו לבתינו בישראל.