אייל, יום ד' 10.6.09, בוקר

 3.50  הגענו.

המקום שקט. מוניות רבות במגרש החניה.

תור הממתינים מתמשך אל מעבר תחום הראיה.

התור מסודר ושקט בלא סימני מתח או דוחק, חלק מהממתינים יושבים על האדמה.

בשעה 4.00 מתחילה תזוזה בקהל

וב-4.02  נפתח המחסום.

בצד הכניסה למחסום: הקרוסלה נפתחת, כעשרים אנשים עוברים וממשיכים אל תוך המבנה. הקרוסלה

נעצרת לשתיים שלוש דקות וקבוצת אנשים נוספת עוברת. תהליך המעבר בקבוצות נמשך עד 4.30 ואז המעבר הופך להיות רצוף. הקצב הנמדד: 12 אנשים בדקה, ואז מואץ עד 40 בדקה.

נשים מעטות . אין הפרדה נשים/גברים.

ביציאה מן המחסום: קצב בלתי קבוע. ארבע עמדות בידוק פעילות.

משך השהות בתוך המחסום, כולל כל הבדיקות [מדידה לגבי שלושה אנשים] בממוצע:  20 דקות.

משך השהות במקום, כולל את זמן ההמתנה לפני הקרוסלה פלוס השהות [דווח בפי כעשרה אנשים] :  בין שעה לשעתיים. (הבינלאומיים מדדו את הזמן מרגע שאדם הצטרף לסוף התור ועד שיצא מן המיתקן:

45 ד' בהתחלה, שעה ורבע עד שעה וחצי לקראת הסוף).

מספר העוברים בין השעות 4.30 ו-8.00  [ספירה בידי הבינלאומיים]: 2748 

ובתוספת [הערכה] של כ 600-700 שעברו עם פתיחת הקרוסלה ב-4.02 , לפני שהתחילה הספירה, ועוד [הערכה] כמאה שעברו אחרי שהבינלאומיים הפסיקו את הספירה - סך הכל עברו הבוקר במחסום בערך 3500 אנשים.

לאורך המשמרת התור לפני הכניסה נראה אינסופי. רב הזמן עומדים. מדי פעם יש זרימה דרך הקרוסלה היחידה בכניסה, וכל התור מתקדם. רק בסביבות 7:30 מתחילים לראות את סוף התור.

חלק מן העוברים יושבים ומחכים להסעה, לגבי אחדים המתנה זו ארוכה מאוד, למרות שידעו כי הקבלן יגיע רק בשעה שבע הם הגיעו למחסום כבר בארבע כדי להיות בטוחים שהבידוק יגמר לפני בוא הקבלן.

מספר אנשים התלוננו בפנינו על ניצול בידי המעביד [תשלום בצ'ק ללא כיסוי, איומים] הפנינו אותם לסלווה עלינת מ"קו לעובד."

קבוצה בת 10-15 נשים בדרכן לביקורים בבתי סוהר מגיעה ועוברת רק אחרי שכל הפועלים הממתינים עברו. איש הצלב האדום המלווה את הקבוצה מסביר לנו כי הסידור נעשה כך כדי למנוע הפסד ימי עבודה מהפועלים.

משך כל זמן שהותנו במחסום נשמרו הסדר והשקט בתור ההמתנה לפני הקרוסלה.

אדם אחד סורב מעבר ונשלח למת"ק לחידוש רשיון.

8.00 אין יותר ממתינים לפני הקרוסלה בכניסה .

הנשים בדרכן לביקורים בבתי הסוהר עוברות.

זרם היוצאים נמשך