אייל, ארתאח (שער אפרים), קלקיליה, יום ה' 4.6.09, אחה"צ
6:00 קלקיליה
תנועה דלילה במחסום. מכוניות עוברות ללא בדיקה.
המשכנו לכניסה הנוספת לקלקיליה, במחסום אייל.
הנסיעה מכביש 55 לכביש 444 דרך כביש 5504 , הבהירה לנו שכביש 444 עבר פעם בפאתי קלקיליה מהצד המזרחי של הקו הירוק.
16:20 אייל
שער הכניסה לעמדות הבדיקה פתוח לרווחה. שלוש עמדות פעילות. הפועלים יורדים מהמכוניות, הולכים הליכה מהירה לעבר הכניסה , לא משתאים כמונו מכך שהקרוסלה עומדת מיותמת, נכנסים ,עוברים ונעלמים מאחורי הגדרות הגבוהים.
שאלנו פה ושם איש שהאט את הליכתו, האם קרה כבר שהשער היה פתוח לרווחה, והוא השיב שזו הפעם הראשונה. מעניין.
לעומת זאת השער של מגרש החניה הפנימי היה סגור.
17:20 מעבר אירתח
בהגיענו הלכנו לראות קודם כל מה קורה בצד של טול כארם.
מצאנו 4 אנשים, שלושה גברים ואישה, העומדים בכניסה לישראל מחכים שיתנו להם לעבור. הם עומדים ומחכים בין הגדרות שמישהו יקרא להם ברמקול. הם סיפרו שהגיעו ב16:30 ועד כה לא התפנו להעביר אותם.
הלכנו לבדוק עם המאבטחים בצד השני במה העניין והתשובה הייתה: אתן רוצות שנעצור 500 איש הנכנסים עכשיו , ונעביר את הארבעה??!!! שיחכו עד שנתפנה.
אבל לא צריך את כל העמדות, מספיק עמדה אחת שתתפנה להעביר אותם, אמרנו.
אז אמרנו.. התשובה חזרה על עצמה. כשעזבנו בשש, נותרו שלושה מחכים עדיין שיאפשרו להם להיכנס. אחד פרש.
הפורש,איש עסקים,גר בטול כארם, נשוי לאישה מישראל שגרה בישוב זמר. אביה ושלושת ילדיו חיכו לו בצד הישראלי לקחתו לביקור משפחה. אחרי המתנה של שעתיים, התייאש וויתר על הביקור. יבוא ביום אחר, אמר.
האישה, אמריקאית נשואה לתושב טול כארם, גרה שם מזה 19 שנים , וחברה בארגון Seeds for Peace ,היא ועוד שני גברים,בדרכם לסדנא משותפת ליהודים ופלסטינאים, בטבריה. אוטובוס מתל אביב אמור היה לאסוף אותה משם. איננו בטוחות שהדבר התאפשר. כשעזבנו עוד לא אפשרו להם לעבור.
בכניסה לעמדות הבדיקה הצטופפו כ 120 איש(ולא 500) ,שתי עמדות בדיקה. הם עברו תוך 5 דקות.
17:45 מאבטח עומד לפני השביל המוביל לכניסה למתקן ועוצר את האנשים.
מה קרה?? אין תשובה.
גם השער הראשי נסגר ו עשרות הפועלים(נשים וגברים) שירדו מהמכוניות שהביאו אותם, הצטופפו על הכביש לפני השער הסגור וחיכו עשרים דקות, עד שפתחו שוב את השער ואת עמדות הבדיקה.
18:10 פתחו את השער ואנחנו עזבנו. איננו יודעות את הסיבה להפסקת המעבר.