עזון עתמה, יום ד' 13.5.09, אחה"צ
מתרגם: צ'רלס ק.
הגענו למחסום בשעה 18:05, ונשארנו כ-30 דקות. המחסום היה שקט, ומעט אנשים עברו בו בזמן שהיינו שם.
כאשר הגענו, קבוצת חיילי מג"ב בדקו קבוצה של אנשים שהמתינו לעבור, רשמו את פרטי הזהות שלהם, ואז נסעו. אחד השוטרים אמר לנו כי מותר לנו לעמוד קרוב למחסום, אבל לא לדבר עם האנשים בקבוצה. שאר האנשים נבדקו כרגיל על ידי החיילם במחסום. פגשנו איש אחד שלא הורשה לעבור. שאלנו מדוע, והוא אמר כי הוא אזרח ישראלי שבבעלותו מפעל מלט בתוך הכפר, והוא רוצה לבדוק אותו אבל לא נותנים לו להכנס. הוא התלונן על הבעיות שיש לו מאז שסגרו את הכפר, שגרם לו להפסידים רבים של לקוחות וכסף. אין לו אישור, והוא מתקשה להשיג אותו, ככל הנראה מכיוון שהוא ישראלי, אבל לפעמים החיילים במחסום נותנים לו לעבור מכיוון שהם מכירים אותו. היום לא נתנו לו. החייל ניסה להסביר לו באדיבות כי אין לו סמכות לתת לו להכנס בלי אישור, אבל האיש היה נרגש מאוד והתווכח. אמרו לו כי עליו לפנות לרשויות כדי לסדר אישור קבוע.