אייל, ארתאח (שער אפרים), יום ג' 26.5.09, אחה"צ

צופות: 
מקי ש., עמירה
26/05/2009
|
אחה"צ

16:20  הגענו למעבר אייל. מעט מכוניות במגרש חניה, מעט פועלים בדרכם לטרמינל.

אנו הולכות לבחון את היציאה ולהתרשם מהמקום האטום והממוכן.

בינתיים קצב הפועלים החוזרים מתגבר אך אין תור ואין לחץ. הם אומרים שהיום בבוקר היה "מצויין"! מרבים לומר שעמידתנו במעבר משפיעה על שיפור התנאים שמשמעו - פתיחת עוד עמדות בידוק בטרמינל.

לקראתנו מגיע אדם חובש כיפה בשם שמעון. הוא הולך להיות המנהל האזרחי של הטרמינל באייל, כאשר יאוזרח המקום ויעבור לניהולו בסוף יוני. שמעון היה מודע לפעילותנו ופרס בפנינו את חזונו: "יהיו כאן תנאים טובים ונעימים: שרותים, נקיון, מתקן מיםinfo-icon קרים, צמחיה, ועוד פעם מדגיש את הנקיון. 3 פועלים פלסטיני יעבדו באחזקת הנקיון ויקבלו שכר הולם. גם בצד שלהם יסדרו מחדש את הסככות של התור אבל זה כבר עניין שלהם להשקיע בשמירה על התנאים. אדם שיזהם פה, יענש בשלילת הכרטיס המגנטי וכך הם ילמדו לשמור על המקום. גם המכוניות של הראיסים לא יעצרו איפה שהם עוצרים היום. כדי לאכוף את הנוהלים החדשים תפעל כאן משטרה כחולה בהתחלה עד שהעניינים יכנסו לתלם.

ניסינו לברר את הטלפון של שמעון ושם המשפחה, אך הוא לא היה נאות לתת לנו.

(חשבנו שכדאי להשקיע בהמשך המשמרות שלנו באייל, ובמיוחד כאשר ההכבדה של המשטרה בקנסות ועונשים צפויים, יכנסו לפעולה נמרצת למען הסדר והנקיון).

פועלים רבים שאלו אותנו מתי הסגר (של שבועות). -אז איך אתם יודעים על סגרinfo-icon?

 "מקשיבים לערוץ 2 "

העמימות הידועה ...

17:10 אנו עוזבות לאירתח
 17:35 הגענו לאירתח. רבע שעה מאייל וכאן תור עבה וארוך, כועס ונוהם. הפועלים שיורדים מהמכוניות של הראיסים רצים לתור לתפוס מקום ולהתקדם מהר. 5 אנשים ברוחב התור. התור מתארך עם בואם של עוד ועוד פועלים.

אנו מקשיבות לתלונותיהם של הפועלים שחוזרים אחרי יום ארוך מנשוא, רעבים ועיפים. לרובם אין אפילו תיק או שקית: "מדוע פותחים רק עמדה אחת כאשר קיימות 15 עמדות בידוק בפנים הטרמינל"?

נוצר לחץ על הקרוסלה והיא נעצרת כל 3 דקות  ל 5 דקות וחוזר חלילה. אנו עדות לאלימות שנוצרת בדחיפות לקרוסלה. מכות וקללות. רק אחד יכול לעבור דרכה והתור מעובה ודוחף. נשים שמגיעות הולכות קדימה ובקבוצה ממתינות שהגברים יתנו להן לעבור בלי לעמוד בתור. כולן עובדות חקלאיות בשרון.

השעה לאחר 18:00 והתור רב.

ליד הקרוסלות אנו פוגשות את זהבה ג. ועמית מMW   שמצלצלות ללא הרף למתק אך ללא שינוי. מקי מצלצלת לחנה ברג שמדברת עם מי שמדברת, ועוד פעם למת"ק , לפתע אנו רואות שינוי: הקרוסלה מפסיקה להעצר והתור זורם לו פנימה בבטחה.

איזה נס? הטלפונים עשו את שלהם ופתחו עוד עמדת בידוק.

זהבה ועמית חזרו לאיל לראות מה שם אחרי שעזבנו.

הניכור של המעבר:

בזמן התצפית לא יכולנו לראות מי מהמפעילים של המעבר. אין עם מי לדבר. הכל ממוכן ומגודר ומהבהב ורעש הקרוסלה . מעל לתור לקרוסלה הבודדת, ניצב בחלון שומר עם נשק ואוזנית. אנו צועקות לו שיפתחו עוד עמדה אך הוא מביט בנו כמו ספינקס מבלי לענות.

מגרש החניה די נקי ויש מתקן מים ושרותים, עציצים ואף מגרש משחקים ופינת ישיבה מסוככת. פלסטינאי מנקה את המקום. אני מנסה לשאול אותו פרטים והוא עושה עצמו חרש. לא מוכן לדבר.

הפלסטינאים אומרים לנו שהמעבר נסגר ב 18:45. חלקם אמרו 19:00. אחרים גם שאלו מתי הסגר (שבועות). אין אף מקום כתוב עם מידע.

אנו מחליטות להשאר עד לסגירה ולראות מה קורה במעבר מפתוח לסגור.

18:43 פועל מברך אותי בכניסה לקרוסלה ואז דלת פלדה סוגרת עליו את הכניסה. נעול. אין עם מי לדבר. אני צועקת ל'ספינקס הצופה' שיפתחו ואז הדלת נפתחת ומגיח שומר ואומר שזו היתה טעות. עוד פועלים מגיעים, אבל ב 18:45 המגרש חניה כבר נעול והדלת פלדה נסגרת על מה שנראה כאחרוני הפועלים ועל יום העבודה שנגמר.

אנו מוצאות ממגרש החניה ע"י השומר עם הנשק והאוזנית. רואות עוד כלי רכב הבאים ומורידים פועלים. אולי 14 פועלים. השומרים אומרים להם "אין כניסה"!

- אז מה תעשו?

הם נוסעים לג'בארה  ומשם יוכלו לחזור לבתיהם. יסתכנו בשלילת הכרטיס המגנטי ובאובדן ימי עבודה - עונש על שלא חזרו בזמן המוקצב להם.

אנו נוסעות אחריהן לברר מה עלה בגורלם. כנראה שאיבדנו את המחסום המתאים. בטלפון למתק לא ידעו על פועלים שלא הצליחו לעבור בירתח. אבל הנוהל לפי המת"ק: אזהרה ואם נשנה האיחור - שלילת הכרטיס המגנטי.

החשכה מזדחלת.