דיר שאראף (חביות), יום א' 10.5.09, בוקר
מכוניות נבדקות באופן ספוראדי. בסה"כ התנועה זורמת. אין מעבר למכוניות ישראליות לכיוון בית איבא, חוץ מאשר בשבת, אומר חייל המילואים במחסום. בשבת מאפשרים לפלסטינאים ישראלים לעבור, האם נוכל לעבור בשבת אנו שואלות והחייל צוחק "אם תתחפשו לפלסטינאים". ואנו מתעקשות, מדוע השבת שונה והחייל עונה: אולי כי בשבת אין דתיים ולכן אין חשש לבלגנים. התנועה זורמת ואז עוצרים מונית. במונית תיירת מאנגליה. נשאלת על מעשיה . דרכונה נבדק והמונית ממשיכה בדרכה. התיירת מסתובבת אלינו מחייכת ועושה סימן של V לעברנו מבעד לחלון המונית ולוחשת you are watch ואנחנו מהנהנים כמובן ושמחים ששמעה עלינו.
עוד מכוניות נבדקות באקראי ואז מגיע רכב בעל מספר ישראלי. נהגה איטלקי. הוא מציג את דרכונו עפ"י דרישה ומסביר שהוא עובר במחסום כמעט כל יום. החיילים במחסום מבקשים אישור, ואין לו כזה. הוא מסביר שהוא עובד למען אירגון בינלאומי והחייל משלחו לדרכו להביא אשור. הרכב פונה בלית ברירה ומסתלק. שוב נעצר רכב בעל מספר ישראלי וגם הפעם הנהג הוא איטלקי מה N.G.O . תגובת החייל דומה אך הפעם הבחור מתעקש לצלצל למת"ק , גם הוא מסביר לנו שהוא עובר במחסום כמעט כל יום בלי בעיה. לאחר ברור עם המת"ק הבחור מורשה להמשיך בדרכו.
ניסינו לברר מדוע לא התקשרו למת"ק קודם לכן , מדוע להקשות על העובדים הבינלאומיים , החיילים משכו בכתפיהם. שוחחנו עם מפקד המחסום ושאלנו מדוע לא יכתבו בגדול את מספר המת"ק על המחסום כך שהתיירים הנתקלים בקשיים יוכלו להשתמש בו. הוא אמר שאם יקבל הוראה "אין לו בעיה". לאחר שיחה שלנו עם ס/ מפקד המת"ק הובטח להסדיר את הענין ולפרסם את המספר במחסום. יש לבדוק אם אומנם בוצע הענין.
בינתיים נעצרת מכונית . מספר הרישוי שלה הוא מקרטון ומייד עולה חשד גניבה. הנהג מציג את כל הניירות מהמכס המעידות על כך שהמכונית יובאה מגרמניה ושולמו עבורה כל המכסים אך החיילים מתעקשים לבדוק אם מספר השילדה הרשום במסמכי המכס זהה למספר השילדה שמוטבע במכונית. החיילים אינם מצליחים במשך זמן רב לאתר אותו. הנהג (מורה לנהיגה מטייבה במקצועו) מטלפן לסוחר המכוניות לשאול אולי הוא יודע היכן מוטבע מספר השילדה, שהרי לדברי החיילים זה מה שמונע מהם לאפשר לו את המעבר. (הקונה העתידי הוא מהרשות ולכן אין לו לוחית ישראלית) ובינתיים המכונית מעוכבת. ואכן על פי ההנחיה הטלפונית של הסוחר מטייבה הצליחו המעוכבים למצוא היכן מוטבע מספר השילדה ונמצא מספר השילדה, ומסתבר שאכן מספר שילדת המכונית הרשומה בטופס המכס זהה למספר השילדה. אבל אז דורשים החיילים את הניירות לבדיקה נוספת. הנהג מגיש להם 3 מסמכים. הם לוקחים את שלושת הניירות לבדיקה. ומספרים שהזמינו משטרה ליתר בטחון.
המעוכבים מחכים באורך רוח, למרות שהמכונית עוכבה למעלה משעה. בינתיים מתגרה החייל המשועמם בנהג ובחברו תגיד איפה גנבת אותה, ושאלות משפילות כגון אלה. בסופו של דבר לאחר שעה ארוכה מגיעה המשטרה. מדי פעם שואל אותו החייל, אם הוא רוצה שוקולד, ואם נוכחותינו אינה מפריעה להם. הנהג אומר "להיפך כל הכבוד לנשים הללו" כשהשוטרים מגיעים (2) מגישים להם החיילים את הניירות מהבודקה, אלא שלפתע נעלם מיסמך אחד. המעוכב אומר: נתתי עוד נייר החייל אומר "לא, זה כל מה שנתת " אנחנו מתערבות ומאשרות את טענת הנהג שהוא אכן מסר שני ניירות בצבע לבן + טופס אחד צבעוני. מסתבר שהמסמך שהחיילים "הכחישו שנמסר להם נמצא לבסוף ב"בודקה" שלהם. הם לא טרחו להתנצל.
לבסוף משתחררת המכונית לדרכה. העיכוב הסתבר כמיותר. שאלנו את השוטר מדוע אין מסבירים לחיילים מה בדיוק יש לבדוק , העניין הוא, שהחיילים מתחלפים והחדשים אינם מתודרכים כיאות לגבי בעיות מסוג זה, ואולי גם לגבי העובדים הבינלאומיים ובינתיים מטרידים ללא צורך. שאלנו את השוטר מדוע עושים החיילים עבודת שיטור והוא הסביר, שבעצם חייבים החיילים לעצור את הרכב במקרה כזה ולהזעיק מיד את המשטרה, וכך אומנם היה. מדוע התעכבה המשטרה איפוא? כי יש הוראות חדשות שהחיילים במחסום אינם יכולים להזעיק ישירות את המשטרה וההתראה צריכה לעבור דרך הפיקוד ופיקוד מרכזי יותר ועוד היררכיה נוספת, וגם אם כל אדם המקבל טלפון רק כדי להעבירו הלאה מבצע מיד את משימתו, עובר זמן מה עד שהקריאה מגיעה למשטרה. האם יכול השוטר להסביר במה מועילה ולמי ההוראה החדשה? הוא מצטער, זה לא בידיו, כן , הוא מסכים שזה לא יעיל אבל מה לעשות? כך השוטר. ולנו לא נותר אלא לראות בעיניים כלות את "הידידות הנפלאה" וההבנה ההולכת ומתחזקת בין הביורוקרטיה לכיבוש.