עזון עתמה, יום ו' 1.5.09, אחה"צ

צופות: 
הגר ל'
01/05/2009
|
אחה"צ

 בשעה 12:15 בערך קיבלתי טלפון מתושבת עזון-עתמה, שחיילים היכו אשה המתגוררת ממערב לגדר העליונה, והאשה שוכבת על האדמה. באמצעות חנה א. בררתי איפה נמצאת משמרת יום ו', והסתבר שהמשמרת בדיוק חזרה הביתה ושאין אפשרות להזעיק את הנשים לעזון עתמה.

התקשרתי למוקד ("המקרה מוכר ע"י מת"קinfo-icon קלקיליה ומטופל"), העברתי את פרטי האשה ל"בצלם" ("אין לנו אפשרות לשלוח תחקירן לשטח עכשיו, נשלח מישהו לבית-חולים בקלקיליה").

בטלפונים הבאים שמעתי שהצבא מונע את כניסת האמבולנס לתוך הכפר, אמבולנס שהתושבים הזעיקו מקלקיליה. האמבולנס עוכב למשך כשעה. שמעתי שהחיילים מנסים להפטר מהאשה, שמעתי שהחיילים התחילו להכות אדם נוסף שברח מהם.

לאור הדיווחים האלה החלטתי לנסוע לשם בעצמי. כאשר הגעתי האשה כבר נלקחה לבית-חולים כשבעלה מצטרף אליה. במחסום היו 2-3 חיילות וחייל אחד, ו-2 מתנדבי מרחב התפרinfo-icon (תסלחו לי על הביטוי אבל הם התועבה הגדולה מכולן). כמו כן היה במקום כוח סיור. לא אפשרו לי להיכנס לכפר ולא יכולתי לדבר עם האנשים שהיו נוכחים במקום כאשר האשה הוכתה.

כמובן שניסו לסלק אותי מהמקום אבל החלטתי להישאר כי דווח לי על ידי תושבי הכפר, שעם תום התפילה במסגד יגיעו כל תושבי הכפר לתפילה מול המחסום. בסביבות השעה 13:00 התחילו להתאסף תושבים, והחיילות במקום הזעיקו כנראה את הסיור שוב. ככל שמספר המתפללים גדל, כך גדל הכוח הצבאי שהתאסף במקום (3-4 האמרים בכל אחד כ-4 חיילים חמושים). את נציג המת"ק ראיתי רק לקראת סופה של התפילה. הוא עמד בצד ולא התערב ולא ניסה ליצור קשר עם המתפללים.

להערכתי היו במקום קרוב ל-300 מתפללים, כולל פועלים שהגיעו במיוחד מהתנחלות קרובה, באמצע יום העבודה. בהכללה אפשר לומר שהצבא השתדל מאוד להעלות את המתיחות ועשה כמעט הכול להשפיל ולחמם את האווירה. הג'יפים עמדו במרחק אפס מהמתפללים, את החיילות דאגו להצעיד הלוך ושוב לפני המתפללים (דווקא למקום הכי מסוכן, אם כבר מדברים, אם היה מתפתח אירוע אלים), הרובים הוטענו רימוני גז או הלם (המרחק המרבי מהמתפללים היה 20 מטר והמרחק המינימלי היה 0 מטרים).

עמדתי על סלע מוגבה כאשר יכולתי לראות גם את המתפללים וגם את החיילים, אשר מצידם יכלו לראות שאני מצלמת כל הזמן. להערכתי נוכחותי עם מצלמהinfo-icon מנעה במידה מסוימת ירי של גז מדמיע (אני מתנצלת שלא נשארו תמונות אצלי, שאלתי את המצלמה ממישהו ולא יכולתי להעביר אלי את התמונות).

בסביבות השעה 14:30 הסתיימה התפילה והאנשים התפזרו. התושבים המתגוררים ממערב למחסום והעובדים שהגיעו לתפילה ממקום עבודתם בהתנחלות, נעמדו בתור לבדיקה, והשגרה המאוסה שבה על מקומה. עזבתי לאחר שראיתי כי ראש המועצה ניגש לדבר עם נציג המת"ק ואחד המפקדים שהיו במקום.