דרום הר חברון, יום ו' 15.5.09, בוקר
7:30 – 14:30
מחסום מיתר - סנסנה
ריק ושומם. אין מכוניות ואנחנו עוברים גם ללא בדיקת תעודות וללא שאלות.
הצטרפנו אל קבוצה של חבר'ה שיצאו ללוות את רועי אום אל ח'יר עם הכבשים.
המאהל של המשפחה של עיד נמצא ממש על גדר ההתנחלות כרמל.
שכונה חדשה הוקמה בהתנחלות ודרך רחבה נסללה - זהו השב"מ של הישוב ואנשי אום אל ח'יר הוזהרו מפני חציית הדרך וכניסה להתנחלות (גדר כמובן שאין). עיד ומשפחתו מתפרנסים מרעייה ומעט מחקלאות.
אנחנו צועדים איתם על הגבעות לכיוון עין זיתים - אחת הוואדיות בין כרמל למעון.
לחלקות הללו לא הגיעו עדיין השנה והירק בהן גבוה וסבוך יותר מבשאר החלקות.
אנחנו מבצעים עיקוף רחב מאוד מסביב להתנחלות ואני רואה שהרועים מאוד לחוצים מפני תקיפה של מתנחלים.
לשמחתנו היום מתנהל על מי מנוחות, אחרי צעידה של שעה פלוס אנחנו מגיעים לואדי המדובר.
אין עין וזיתים גם אין אבל יש תה, יש עוגת הבית ומצב הרוח טוב.
בדרכנו חזרה אנחנו נעצרים ליד בור מים
. עיד מסביר שאיש לא הגיע לבור מאז שנת 2000. לצערנו הרועים היו כל כך סקפטים באשר לסיכוי להגיע לבור שאיש מהם לא חשב להביא עימו דלי. כל שנותר לנו הוא להביט על המים מלמעלה ולדמיין את טעמם הצונן.
הדרך חזרה קצרה יותר. הרועים תופסים מעט אומץ ואנחנו צועדים סמוך לכביש.
היום יפה ואנשים רבים נראים לצדי הכביש. אנשים מנסים להנות ממזג האויר האביבי. בעלי הבארות ובעלי מכליות המים החלו להתפרנס. המשאיות הירוקות נראות בכל מקום. הקיץ החל והפלסטינים מתחילים לשלם על המים ביוקר.
באחד ממקורות המידע האינטרנטיים קראתי שהפלסטינים משתמשים בכמות מים ממוצעת הנמוכה ביותר במזרח התיכון לאדם.
כביש 60
כמעט ריק מנוסעים. צומת זיף פתוחה, צומת הכבשים, צומת פאוור וכניסה לסמוע - פתוחות אבל חסימות העפר כולן במקומן. במקומות מסוימים אנחנו רואים שהטרקטור עבד בימים האחרונים ותלוליות העפר גבהו.
"שגרת" כיבוש