ארתאח (שער אפרים), יום ג' 19.5.09, בוקר

4:30 המעבר נפתח.

יש תור ארוך מאוד (לא נראה סופו ) שלוש קרוסלות עובדות. 93 אנשים נכנסים לא מדדנו מספר מדויק של דקות, אך לא יותר משתי דקות.

בשתי דקות מדידה יוצאים מהעבר השני 56 אנשים.

7 עמדות בדיקה פתוחות מתוך 15 הקיימות (מתוך עדות העוברים)

משיחות עם העוברים במחסום עולות הנקודות הבאות:

- מס' אנשים נגשים אלינו ומספרים שמאז שנשות "מחסום ווטש " נוכחות במעבר, המצב השתפר בצורה

  מובהקת. בה בעת הביעו חשש מהיום בו לא נגיע יותר לתצפיות...

- התחננו כלפינו (...) שניפתח את המחסום חצי שעה מוקדם יותר, בארבע. מציינים שזו תהיה הקלה    

  משמעותית.

- אחד הנהגים מסב את תשומת- ליבנו לחניית הנהגים מול לחניית המאבטחים. יש לציין שהאחרונה  

  גדולה בערך פי שניים מהראשונה. מוסיפה בונוס "מצאי את ההבדלים", שתי תמונות.
 

- נשים מספרות על בעיה במחסום קלקיליה בבוקר. רק מעבר אחד פתוח והתור בהתאם.

- המעבר במחסום כרוך במשמעת מים ודיאטה קפדנית: אסור להעביר בקבוק מים גדול, רק קטן.

  אסור להעביר גבינה, דבש וחומוס גדול (!). אולי הכיבוש הנאור ממרק מצפונו מעודף כולסטרול

  פוטנציאלי של נתיניו.

- נשים רבות שהיו שם לא עוברות בתור אחר. אך מציינות ש"נותנים להן כבוד" ומאפשרים להן לעבור 

  קודם.

- בחזרה, בצהריים, יש רק עמדה אחת פתוחה מתוך ה-15. יש תורים ארוכים מאוד בצהריים וסככה אין.

  רק כשיש ביקור אסירים פותחים את כל המעברים וגם זה, לזמן מועט. (אחד האנשים ציין חצי שעה).

- אנשים בגילים 30-35 מעוכבים. לעיתים קרובות למעלה משעה. ואח"כ. משוחררים באותה אקראיות 
  בה נעצרו. לפעמים הם עוברים בדיקות גופניות בעירום מלא אך יחד עם נבדקים אחרים.

- ב- 4:30 עוברים רק אנשים עם אישור חקלאות ורק בחמש עוברים שאר המורשים.

למרות שאנו עומדות על הטישטושית, אף- אחד לא בא לדבר/לצעוק עלינו. אציין שלא ראינו ולא איש  תפעול אחד במהלך השהות שלנו שם.

5:45 תום והח"מ עזבנו.