ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ב' 27.4.09, אחה"צ
כבישים כמעט ריקים מאפיינים את היום הזה. לא ברור אם זה קשור לסגר
ג'ברה
13:50 לפני שער התאנים, שוטר משטרה כחולה עוצר
אותנו ומבקש לדעת מהיכן כל אחד מאיתנו. בעיקר מתחקר את חמדאן לגבי מקום מגוריו. לדבריו לא שמע על הארגון שלנו, אך הוא מאפשר לנו להמשיך בדרכנו.
במחסום לבקשתנו לפתוח לנו את השער לג'ברה, אומר אחד החיילים שהוא הולך להביא את המפתח. לדרשת חברו: "קודם תברר אם יש להם אישור" הוא עונה: "יש להן אישור. אני יודע שמותר להם. לא צריך לברר" לוקח את המפתח והולך לפתוח את השער..
בעמדה בשער 735 (שער הילדים) 4 חיילים משועממים ומחוסרי עבודה . אנו נעצרות וצופות לעבר מחסום א-ראס לשעבר. הדרך פתוחה. רכבים ספורים חולפים בשני הכיוונים.
מחסום ענבתא
14:20 - הרחבה משני צידי הכביש הנכנס מהחסום מורחבת. ועליה פזורות ערימות של אבני שפה. בין הרחבה והשדה לאורך כ-30 מ' מן המחסום דרומה, נמתחה גדר, החוצצת בינה ובין השדה המזרחי. אנו תוהות לצורך מה.
שתי העמדות מאוישות. משוריין של הצבא נעצר באמצע מחסום הכניסה , ובמשך 6-7 דקות החיילים שוקדים להניף עליו את דגל הגדוד/החטיבה. דקות אילו מספיקות כדי שבכניסה יתהווה תור של כ-20 כלי רכב., אך כאשר מסתיימת הנפת הדגל בהצלחה, הרכב יוצא מן המחסום והתנועה מתחילה לזוז. מרבית הרכבים משני הצדדים עוברים לאחר תנועת היד של החייל. רק למכוניות בודדות של ישראלים נבדקות התעודות.
קלקיליה
המון רכבים ישראלים במגרש החנייה. התנועה עוברת ללא עיכובים. אנו עומדות בצד הכביש לרגלי החומה של הבסיס הצבאי. לפתע מתעופפות להן שתי ביצים ומתפוצצות על הארץ לידנו. למזלנו הצלף לא היה די מיומן, ובנוסף לכך הוא גם ל היה אמיץ דיו כדי להזדהות, אלא נעלם בתוך הבסיס.