ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ג' 28.4.09, בוקר
ענבתא 8:15-7:45
בניית המחסום ממשיכה במלוא עוזה. בכניסה כמעט ואן רכבים הממתינים בתור. ביציאה הבדיקה נעשית בעצלתיים , כולם נבדקים ,אבל לא כולם מתבקשים לתת תעודות כשהגענו היה תור של 12 רכבים.
המפקד חשדן מאוד מבקש שנתרחק ולא נפריע " אני לא אוהב שמסתכלים עלי, תתרחקו ובלי יותר מידי רעש" . התווכחנו ולבסוף התרחקנו מעט כך שנוכל לראות אבל לא נעצבן מידי . מידי פעם רכב מתבקש לעמוד בצד לצרכיי בדיקת תעודות זהות, בדרך כלל משוחרר במהירה. לקראת לכתנו התור התקצר לשני רכבים.
ג'בארה
08:50-8:30 - הגענו לג'בארה , גם פה החיילים מאד לא ידידותיים . בקשנו להיכנס לכפר כדי לבקר את אבו חאתם , התבקשנו להראות תעודת זהות אני הצגתי תעודה המפקד התעקש שגם נטלי תציג תעודה. לצערנו התעודה שלה נשכחה בבית ולא הורשינו להיכנס למרות תחנונינו. יש לכם מזל שאני מאפשר לה להיכנס לישראל" זה חוק שצריך לקחת תעודות.
הרגשנו כמו פלסטיני ששכח תעודה- הרגשה ממש לא נעימה, אבל לא היה מה לעשות הויכוח היה חסר תועלת ועזבנו לכוון קלקליה.
קלקיליה
09:40-09:10
בדרך החלטנו לבקר במחסום אירתח כמו שחשבנו - סגר
מוחלט , השערים נעולים.
בקלקיליה שוב נתקלנו בחיילים עצבניים ונאלצנו להתווכח על זכותנו להיות בקרבת המחסום. אתם באים לבקר אותנו מלשון ביקורת, הסברתי שזו לא המטרה. אנחנו באות לצפות במחסום לא לבקר אתכם הדגשתי- אבל אנחנו חייבות לראות מה קורה ולכן לא יכולות להתרחק יותר. אחרי ויכוח במהלכו השתכנע החייל שכל אחד יבצע את תפקידו ,הורשינו להישאר בתנאי שלא נפריע. התנועה זורמת בעצלתיים , אבל אן הצטברות תורות. בדיקה אקראית בכניסה וביציאה.
שוב עזבנו בהרגשה שאנחנו יכולות להפיק יותר מהמשמרת- זמן ארוך מתבזבז על נסיעות .בבקשה עדכנו אותנו לגבי חלופות ותוספות למשמרת.