ארתאח, ג'וברה (כפריאת), יום א' 22.3.09, בוקר
06.00 מחסום אירתח
סוף סוף הגענו למקום ששמעו יצא לפניו, ולא בכדי. המקום מוקף גדרות וחומות ועוד גדרות, כשטנדרים צבאיים מפטרלים בסביבה ההומה אדם. שעה וחצי לאחר שהמחסום החל לפעול (נפתח ב- 04.30 בבקר), כאלף איש ויותר, צפופים עד כדי מחנק ממתינים מול שלוש קרוסלות
הנפתחות למספר שניות. אלפי אנשים קשי יום , ישנם אומרים עד ארבעת אלפים בכל בקר , המבקשים לפרנס את בני ביתם ממתינים לצאת לעבודתם. עומדים במקום חשוף לשמש , לרוח ולגשם דחוסים. ממתינים באי-כבוד מוחלט. הקרוסלות נפתחות בכל מספר דקות. גל של אנשים שואט. מנסה להגיע ולעבור. כ- 15 איש יצליחו בכך קודם שתנעלנה שוב.בטרמינל פועלות 12 עמדות בו זמנית . כך אמרו לנו , לספק את הצורך.המעבר עצמו נמשך בין מחצית השעה לבעלי המזל הטוב ועד שעה לאלה הנקראים אל החדרים האטומים לבדיקה נוספת .
מגרש החניה הומה אדם ועשרות מכוניות פרטיות גודשים את המגרש להמתין לפועלים .חלקם אף מחוץ לו .
מוכר הקפה והפיתות. יושב על שפת המדרכה . קולו נבלע בהמולת המקום .
ברזיה עגולה אחת מספקת מי שתייה לאלפי העוברים בכל בקר, שני חדרי שרותים לגברים ונשים שני חדרים בכל ביתן , הדלתות פרוצות הצנרת הפגומה, נוזלת, והמים הזורמים לריק אל הרצפה שכולה בוץ, וניכר שזה זמן רב לא נכנסו לנקות שם. עובדי המקום טוענים שהפועלים אשמים: הם תמיד הורסים את המקום.
שני חדרי שירותים לאלפי אנשים !
פינת המתנה עם סככה וספסלים . לפחות כאן היו כוונות טובות
אדם אחד נצפה ממתין , לדבריו : כבר שעה בין הקרוסלות ועמדת הבידוק הקידמית. תעודת הזהות החרמה. אף שיש לו אישור כניסה. המעסיק ממתין כאן בקוצר רוח והשניים מנהלים שיחה עירנית מבעד לגדרות והרשת. בהמשך הורשה לצאת לישראל.
0.70 כ 15 איש מבקשים לחזור לביתם מכיון שהמעסיק לא המתין להם. ועתה מבקשים לחזור לביתם.הם יאלצו להמתין עד 07.30 אז יסיטו את הקרוסלות לאחור לאפשר להם. קודם אי אפשר..
כך אחרי המתנה מורטת עצבים , הלך יום עבודה ..., עוד מחכים לחזרה
בסיום מעבר גל הפועלים הגדול , מגיעות משפחות עם ילדים מטופחים וא/נשים מבוגרים. אלה נוסעים היום לבקר את בני משפחתם במחנה המעצר בקציעות . ארבעה אוטובוסים וכולם לאותו היעד.
08.00 מחסום גב אל גבהשומר אינו מאפשר לנו להכנס למתחם. הוא יקרא לאחראי לדבר אתנו. אך איננו ממתינות 08.30 מחסום ג'וברה. מחסום צבאי לכלי רכבהמחסום מהווה שער כניסה /יציאה לשטחים הכבושים. שלט ירוק ענק מקדם אותנו ": אבני חפץ , 'שבי שומרון ". צריח, עמדת משטרה. שוטר עצבני. תעברו לכאן. לעבור לכאן אני אמרתי"המחסום פוצע את העמק הנפלא. מכל עבר כבישי מערכת לצבא כבישי אפרטהייד לישראלים , כבישי גישה לצריחים ולבסיס , גדרות ומחסומים. ביתני בידוק . כמו פרונקל מדמם בלב הנוף הפסטורלי. בכביש האפרטהייד כלי רכב ישראלים עוברים ביעף, מכוניות ערביות ישראליות לעומתן נבדקות, בבואן ובצאתן על ידי צוות שוטרי משמר הגבול נדמה לי. אשה צעירה וילדתה הקטנה יוצאות ברגל אל מעלה הכביש לישראל אחרי שנבדקו בתוך הביתן . במרכז המחסום שלוש נשים צעירות לבושות בצניעות מחכות לטרמפ לישראל. משוחחות בנחת עם החיילים . בשיחה עם החייל אנו מסבירות את עמדתנו ותפקידנו ביחס לשטחים הכבושים והן מקשיבות ומגחכות:" שטחים כבושים...."
משמאלנו , ח'ירבת ג'וברה כפר פלסטיני מנותק - מובלעת מוקפת גדרות מכל עבר ..המחסום הסמוך אלינו - מחסום 753 או מה שקרוי כנראה "שער הילדים" בין הגדרות - בית בודד , יחידי במרחב .בפתחו יושבים איש ואשה , רחוקים מכדי שנוכל לדבר אתם , אחרי מחסום זה – מחסום נוסף על הכביש המוליך לא-ארס 09.20 עזבנו