דרום הר חברון, יום ג' 28.4.09, בוקר

צופות: 
נעמה מ' ועפרה ב' (דיווחה וצילמה)
28/04/2009
|
בוקר

ביקור בכפר סימיה

הבית של פראחן ואחמד הוא ביתם השני של פעילי לוחמים לשלום בדרום הר חברון.

בני המשפחה מתגוררים בנקודת תצפית על כביש מס' 60 בכפר סימיה. שעות רבות יצא לנו לשבת במרפסת הבית לשוחח עם החבר'ה על עניינים שבשגרת כיבוש וגם סתם שיחות חולין. אפילו לישון שם יצא לכמה מהפעילים.

הלילה בחרו חיילי צה"ל את הבית כמטרה.

בשעה 7:30 בבוקר קיבלתי טלפון מחוסיין (אחד מחברי לוחמים לשלום בדרום הר חברון). הוא סיפר שהחיילים נכנסו בשעות הלילה וביקש שאבוא. בשעה 9:00 עלינו בשביל המוביל אל הבית.

לא הספקתי להגיע ולדבר מעט עם בני הבית וכבר הגיע הטרקטור של הצבא. נכנס בכניסה לסמוע והחל מסדר מחדש את האבנים שהונחו במקום לפני מספר ימים, אחרי שהשער הוסר. האבנים הונחו בצורה כזו שרק רכב אחד יכול לעבור על הכביש וצריך להאט את נסיעתו. ספק אם אוטובוסים יכולים לעבור ברווח הצר שבין הסלעים. 

(בדו"ח מיום שבת, 25 באפריל, רשמנו את פרטיו של אירוע ירי שכנראה בוים ע"י מתנחלים בסמוך לכפר סימיה, אירוע שבעקבותיו חסם הצבא את הגישה לכפר סימיה ועיכב את תושביו. זה ההסבר כנראה לחסימות החדשות ולפלישה לבית שהתרחשה הלילה.)

אחרי כמה דקות של תיעוד המתרחש במצלמות מגיע ג'יפ צבאי ועוצר בסמוך אלינו. הנהג מוציא מצלמהinfo-icon, מצלם כמה תמונות והרכב ממשיך לכיוון הטרקטור. נשארנו במקום עוד כמה דקות עד שהטרקטור סיים את עבודתו. הג'יפ המשיך לשהות במקום עוד 15 דקות במעקב אחרינו. מכיוון שכך התמקמנו במקום ולא זזנו.

עלינו לבית ונכנסו פנימה. בבית מהומה, חפצים מושלכים על הרצפה, מזרונים בערובוביה עם בגדים, ספרים ושאר חפצים. אני מעבירה דיווח ראשוני של הדברים ששמעתי מפי תושבי הבית:

בסביבות השעה 23:30 נשמע פיצוץ עז מחוץ לבית. (כנראה שזה היה רימון הלם אבל לא מצאנו את התרמיל. בני הבית ידעו לספר שבסיום האירוע עשו החיילים חיפוש בסביבות הבית וכנראה שאותו הם חיפשו).

החיילים נכנסו פנימה והוציאו את בני המשפחה הישנים החוצה לרחבה הסמוכה. הלילות קרים בדרום הר חברון אבל נעליים נאסר עליהם לנעול. שלוש וחצי שעות ישבו בחוץ בעוד החיילים הופכים את כל תכולתו של הבית. החשש מפני גניבות של דברים עלה אף הוא שכן איש לא היה בבית בעת החיפוש ומי יודע מה יכלו החיילים לעשות. תכולותיהם של כל הארונות הוצאו, שמיכות ומזרונים נהפכו, ספרים, כלים ובגדים בערבוביה על הריצפה. נזק נגרם לאחד הארונות.

ביין, ביתו הקטנה של פרחאן ביקשה מיםinfo-icon. החייל השיב בצעקה שתשב בשקט. בסביבות השעה 03:30 עזבו החיילים את המקום. פרחאן ושני שכנים נוספים נדרשו לחקירה במת"ק עציון.

הסענו את פרחאן לחקירה במת"ק. בשעה 15:00 צלצל ואמר שזומן לחקירה בעקבות הירי המבוים ולא בעקבות נוכחותם של פעילים ישראלים בביתו. אשרי המאמין.

צילמתי את טופס ההזמנה למת"ק. חסרונם של פרטי המת"ק וחתימה על הטופס בלטו לעיני. גם את התרמיל של רימון ההלם טרחו החיילים לאסוף וגם כאשר צילמנו את החיילים המאבטחים את הטרקטור העובד על הכביש החביאו אלה את פניהם.

האם מבושה נעשים הדברים?


ואני עדיין מנסה לחשוב לאן להוליך את בושתי.