אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 23.4.09, בוקר
6:10 מעבר הזיתים
קבוצת פועלים יוצאת במהירות מהמתחם. מבחוץ הכל נראה שקט.
בפנים: עשרות רבות של אנשים, אולי מעל מאה. שלושה מסלולים פתוחים, אך המעבר איטי.
אנשים מוטרדים מההוראה החדשה שמחייבת אותם לחזור בתום יום העבודה מאותו מחסום שבו עברו בבוקר. אנשים שעמדו לפנינו בתור סיפרו שהם מגיעים מאזור בית-לחם, מעדיפים לעבור במחסום הזיתים בבקרים בגלל העומס הרב במחסום 300, אך הם חוזרים דרכו.
אנחנו במסלול 1 שמתקדם לאיטו, אנשים עוברים אחד-אחד בצורה מסודרת. בשלב מסוים קול נשי נשמע ברמקול ופוקד לזוז אחורה, מטר מהקרוסלה. למה? –ככה.
33 דקות לקח לנו לעבור.
אחרי הבדיקה, לפני הקרוסלה החיצונית, העוברים מסתדרים לפקודת חייל בשורה. החייל לובש כפפה והוא לוחץ את ידי האנשים – בדיקה לגילוי חומר נפץ? גם בתום "הטכס" לא נותנים לאנשים לעבור, הם מספרים שעוכבו כעשרים דקות.
7:10 ואדי-נאר
התנועה זורמת בגלים. מיניבוס מעוכב ל-8 דקות. אחר מעוכב מיניבוס נוסף לזמן דומה.
אז-זעיים
לא ראינו בעיות מיוחדות.