עזון עתמה, יום ג' 31.3.09, אחה"צ

צופות: 
ריבה ב', נור ב', נורית י' (צילמה) ודפנה ב' (מדווחת)
31/03/2009
|
אחה"צ

 17.00
המחסום הדרומי. על כביש 505.

חייל וחיילת בודקים תורים של פועלים המורדים ממכוניות ישראליות. ילדי המחסום בעזון עתמה. צילמה נורית ירדןמרביתם מההתנחלויות בסביבה אבל חלק מהמכוניות מגיע מכיוון ישראל. החיילים אומרים שכל מי שיש לו אישור, גם פועלים שחוזרים מישראל, עובר. הצבא הודיע לתושבים שהחל מיום ראשון שעבר רק בעלי אישורי מעבר יעברו במחסום, דהיינו תושבי הבתים שמעבר לכביש, עובדי המחצבה שמעבר לכביש, ובעלי אדמות שמעבר לכביש. וכמובן, הפועלים המועסקים על ידי המתנחלים. וגם לא כולם – משפחה אחת שגרה מעבר לכביש – ל-4 בנים נתנו אישור ו-4 אחרים נותרו בלי. מאסר בביתם. לא יוכלו לצאת מהבית או להכנס אליו.התושבים המתגוררים בבתים שמחוץ לגדר לקחו את האישורים, כי חייהם תלויים לחלוטין באישורים אלה, אבל כל יתר תושבי הכפר מסרבים להכנע לגחמת הצבא ואינם לוקחים אותם. עורך הדין של הכפר, עימו אני בקשר, עומד להגיש בג"ץ בנושא משום שהצבא התחייב ב-2006 שלא להנהיג משטר אישורים כאן. כנראה בגלל האיום בבג"צ, הוסר כעבור יום עונש האישורים, כל מי שתושב עזון-עתמה יכול לעבור במחסום.

אלא מה? ביצים לא!! ילד שהעביר קודם כמה תבניות ביצים מנוע מלהעביר כעת עוד. לטענת הצבא הוא העביר מספיק ואת היתר הוא מתכונן למכור בישראל. מיטב בנינו מבלים את שנותיהם היפות ביותר בהגנה על השוק הישראלי מביצים פלסטיניות בעוד שהפלסטינים ניזונים כמעט בלעדית ממזון ישראלי. לאחר הפצרותי נענית החיילת ומצלצלת למפקדה. בשום אופן הביצים לא יעברו, הוא אומר לה. קצין בן 20 יחליט כמה ביצים מותר למשפחה בת 12 נפשות, ולה תינוק בן שנה וסב בן 93, לאכול.
 

תושב הכפר ביקש מאיתנו לבוא להפגין איתם נגד הגדר והמדיניות החונקת אותם, ההופכת את כפרם לכלא אחד גדול. במידה ויפעילו עליהם מדיניות של אישורים.