חברון, סנסנה, יום א' 26.4.09, בוקר

צופות: 
לאה ש'., פאולה ר. (מדווחת)
26/04/2009
|
בוקר

06:45 – 11:30

המשמרת החלה בצומת שוקת בשעה 6:45 בבוקר והסתיימה ב-11:30 בהגשת תלונה במשטרת העיירות של צומת שוקת. עבור נהגנו מ', הייתה זו הפעם הראשונה בה נתקל בלשון המשתלחת, הגזענית של המתנחלים ובראשם ענת היורקת וטוב שחגית הכינה אותו לאירועים מקוממים כאלו.

יחס חיילי הכומתות האדומות במחסום תרפ"ט ויחס חיילי מג"ב במחסום בית-המרקחת כלפי הילדים והצעירים היה גרוע (אם כי מנציגי ארגון TIPH נמסר לנו שגישת הצנחנים טובה לאין שיעור מזו של חיילי גולני).

סנסנה-מיתר
כשהגענו לקראת השעה שבע, עברו אחרוני הפועלים במעבר. טור ארוך של משאיות המתין למעבר בצד הפלסטיני. שלושה אוטובוסים של משפחות אסירים, שפניהם לכלא רמון, חיכו למעבר. הפלאפליות (2 במספר!) מקלות על ההמתנה.

דרך 60 התקשטה בדגלי כחול-לבן.

חברון

חיילים בכל סמטה ופנייה.

ב-07:55 הגענו למחסום בית-המרקחת, המאויש בידי חיילי מג"ב. הילדים הקטנים שממהרים נעצרים גם אחרי הבדיקה במגנומטר שבמבנה הקטן במחסום, ונדרשים לפתוח את תיקיהם, שנבדקים ברישול. "תעל!" קורא חייל לילד אחד, אך הזאטוט ממשיך ללכת. החייל מתעצל לדלוק אחריו.

במעלה תל-רומיידה אין מעוכביםinfo-icon.

במחסום תרפ"ט בודקים בעלי הכומתות האדומות. בחור מעוכב. הוא חייב לשבת כפוף בין שתי מחיצות (תמונה מצ"ב), ליד העמדה. אסור לו לעשן. "אתה עושה בעיות" אורמים לו. מישהו שעומד לידינו מפטיר שהחיילים משאירים כך את המעוכבים לפעמים אף 3-4 שעות. אחרי שהגענו הוא שוחרר, לא לפני שזכה להרצאה פדגוגית מהחיילים. צעיר אחר נעצר. אמרתי לקצין שהגיע, שאני צופה כאן כבר זמן רב וטרם נתקלתי ביחס כזה. הוא אמר ש"עם החיילים אבדוק ברמתי אם מותר לכם להיות כאן ואברר את התלונות". אני מקווה שלמד, גם ברמתי.

במחסום "תנובה" חיילים רבים. לאה מבקשת לצלם את התדריך לחיילים שמוצב במקום ציבורי לעין כול. זוהי דרך שמתנחלים רבים עוברים בה ברכביהם בשעה זו, וביניהם גם ענת המוכרת ממשמרות אחרות. היא נדחקת, מקללת (הרפרטואר הידוע) ולא מאפשרת ללאה לצלם. בחור ישיבה נוסף שמגיע לוקח את התדריך מהמקום ומסתיר אותו. כל אותה עת, לא הגיבו החיילים לנוכח הפגיעה ברכושם. הלוא אנחנו גורמות לפרובוקציה. לפתע מחליטה ענת שכל זה אינו מספיק והיא רצה לעבר הרכב שלנו, מקללת את מ' הנהג שלנו, שאינו יהודי, (הוא עומד בביטויים הנבזיים שהוטחו באיפוק רב) ומנסה לפנצ'ר את גלגלי הרכב. תוך שאני מונעת ממנה לחבל במכונית, מנסה חייל בכוח לעצור אותי. כשהשוטרים מגיעים לבסוף, הם לוקחים את הפרטים שלנו בלבד וענת דורשת לעצור אותנו לחקירה על תקיפה.

את התלונה שלנו מסרנו במשטרת העיירות.

נסענו להירגע במכולת הזיף, שם החנווני לא שאל ולא חקר, אך כיבד אותנו בתה מתוק וחם.