ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
עידית מ., ורדה צ. (מדווחת).
29/05/2016
|
בוקר

שחר. שגרה.

הגענו הפעם מעט מאוחר מהרגיל כדי לראות מה קורה לקראת 5:30-6:00 -- שעה שאמורה להיות שיא הלחץ.

בהגיענו הרחבה הומה אדם. עומס במגרש החניה.

5:05 ליד גדר ההפרדהinfo-icon: אנשים נכנסים בנחת, לא בריצה. המסלולים לא דחוסים, אבל בכל זאת צפינו בשני אנשים שמטפסים ממסלול למסלול בין המחיצות.
אדם חוזר. לשאלתנו מספר שתוקף האישור שלו פג. הרשיון חודש, והחדש כבר נמצא במשרד בג׳נין, אבל לא בידיו. ראו במחשב שיש לו רשיון, בכל זאת לא נתנו לו להכנס ושלחו אותו לאסוף את הרשיון המודפס. תהינו מדוע הטרטור, וענה אחד הפלסטינים שזה כנראה בצדק, כי אם תופסים אותו בישראל עם אישור לא תקף, יהיו לו בעיות... אנו שוב תוהות: גם אם תופסים, אפשר מהר מאד לברר שיש אישור מחודש, לא?

בצד היציאה לישראל שתי הקרוסלות עובדות. יחד עם זאת, אנשים שמבקשים לחזור אינם יכולים. אנו מבקשות מהשומר שיפתחו את הפשפש לחוזרים ונענים שאין פותחים לחזרה לפני 7:00 כי הלחץ בפנים רב, והחוזרים מעכבים את היוצאים. האחרונים קודמים כי ממהרים. זו התשובה שאנו מספקות, ויש התמרמרות כי אומרים שניתן לפתור בעזרת הקרוסלות לכיוון אחד שנמצאות במסלול החזרה, בלי צורך לעבור דרך הבניין.
דיברנו עם מכר שלנו שחיכה לעובד שאחר – טוען שגם בימי ראשון אם מגיעים מוקדם, התור לכניסה אינו ארוך, טוען שהוא עמד הפעם רק 10 דקות בתור לפני שנכנס למתקן עצמו.

אנשים שסימנו לבדיקת זמן השהיה במתקן: בסביבות 5:15 לקח לשני גברים 15-16דקות להגיע לתוך ישראל. בין 5:30 ל6:00 10-12 דקות לגברים, 5 דקות לאשה.

6:15 ליד גשר ההפרדה, עדיין זרם אנשים רצוף וכבד, אבל אין תורים במסלולים עצמם.  שני אנשים שבחרנו למעקב יצאו תוך 7 דקות .

6:30 עזבנו. הרבה פחות קהל ברחבות, הרבה פחות מכוניות הסעה במגרש.