קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
25/05/2016
|
בוקר

בוקר עמוס מאוד

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. חנינו לפני המחסום ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. את פנינו מקדמים כבר תורים למרות שכל 5 עמדות הבידוק כבר פתוחות. ככל שחלפו הדקות התורים הלכו והתארכו, שכן זו שעת העומס וכל הזמן הגיעו עוד ועוד אנשים. מהר מאוד התורים השתרכו לעומק מגרש החניה. אנשים סיפרו לנו שמתחילת השבוע היה רגוע ולא ברור מדוע דוקא היום עמוס כל כך.

ב-6:40 לערך הגיעו שוטר ושוטרת, אך לא חל שיפור במצב. הסדר נשמר ונשים שהגיעו השתלבו בתור בכניסה למכלאות. לקראת 6 מתחילים להמתין אנשים ליד השער ההומניטרי, ממתינים לפתיחתו הצפויה. השער אמור להיפתח בשעה 6. לקראת 6 מגיעה חיילת להחליף את החייל שבמשמרת. האנשים שואלים אותה על השער ההומניטרי. לא שמענו מה ענתה להם, אך כששאלו אותנו הסברנו שלא זו החיילת שפותחת את השער. הצענו להם לשאול את השוטרים. הדקות עוברות ואין זכר לחייל/ת מהמת"ק שאמורים לפתוח את השער. גברים זכאים ממתינים ליד השער. נשים מתלבטות, האם להמתין ליד השער או לנסות להשתלב בתור הרגיל .הדקות נוקפות ודבר לא קורה. בשעה 6:15 לערך מגיע מאבטח. קיווינו שזה סימן לכך שעומד להגיע גם מישהו לפתוח את השער. בינתיים החיילת מציצה מהאקווריום וקוראת אל האנשים – מה אתם ממתינים כאן? לכו לתור הרגיל. בעוד אנו מוחות בפניה ומתכוונות להתקשר לחמ"ל, אנו רואות את החיילת מהמת"ק מתקרבת.

ב-6:20 נפתח השער ההומניטרי לראשונה בבוקר זה. החיילת מהמת"ק בעזרת השוטרת מסננות את האנשים. מבוגרים ללא היתר נדרשים לחזור בשעה 8. רובם הולכים לתור הרגיל. הנשים מנסות להשתלב בכניסה למכלאות, אך הפעם הגברים סבלניים פחות ולא תמיד מאפשרים זאת. גברים שנדחים נאלצים ללכת אחורה לתחילת התור. כשהשער נפתח ראינו כמה מהם מנסים בכל זאת "להתפלח" ולעבור דרכו. אחד הצליח, האחר נתפס ונשלח בבושת פנים לאחור.

יצאנו החוצה לקנות כוס תה. בקיוסק אנו פוגשות את אחד האחים הבוגרים, שלא הכרנו. מסתבר שמחלת האב החמירה והוא מאושפז בבית חולים. איחלנו החלמה מהירה וחזרנו פנימה, עוקפות את התורים הארוכים שבחוץ.

​ ​

תור ארוך.jpg

​ ​

בפנים אנו פוגשות נשים מוכרות מפעמים קודמות. אחת מהן עובדת בנקיון משרדים ובתים בירושלים. לדבריה כבר 30 שנה היא עובדת, אך כעת בשל גילה היא נכנסת ללא היתר. סרבו לתת לה להיכנס מהשער ההומניטרי לפני השעה 8. היא מספרת שהשוטר הזהיר אותה שאם תנסה להיכנס בתור הרגיל הוא יקח לה את התעודות ולא יחזיר עד 9. בינתיים השוטר הלך, אך היא עדיין מפחדת ללכת לתור הרגיל. היא מנסה לשכנע את החיילת מהמת"ק שתאפשר לה לעבור דרך השער ההומניטרי, אך לשוא. רק הרבה אחרי 7 היא העזה ללכת לתור הרגיל ועברה. בתור הרגיל נהיה מדי פעם כאוס ומריבות כאשר אנשים שנדחים מהשער ההומניטרי מנסים להשתלב בכניסה למכלאות, אך למרבה המזל אין קריסה מוחלטת של התורים. מדי פעם מישהו שלוקח על עצמו לסדר את התור ולמנוע מאנשים להידחף. בשלב מסויים נוכחים במקום 2 חיילות (אחת במשמרת באקווריום ואחת מהמת"ק), 2 שוטרים ושוטרת ועוד 2-3 מאבטחים, אך זה לא גורם לשיפור במצב התורים.

רק אחרי 7:30 לערך הצטמצמו התורים. אך אז יש תקלה בקרוסלה שבקצה המכלאה הראשונה, הרחוקה מהאקווריום. כאשר 2 הקרוסלות האחרות נעצרות, הקרוסלה הזו ממשיכה להסתובב והאנשים ממשיכים להיכנס לשטח שלפני עמדות הבידוק וממלאים אותו עד אפס מקום. האנשים בשני התורים האחרים צועקים. כאשר הבחינו כוחות הבטחון במתרחש הם הורו לאנשים להפסיק להיכנס דרך הקרוסלה הפתוחה. שני מאבטחים ניגשים פנימה לבדוק את הקרוסלה ואח"כ כדי לחסום אותה בעזרת מחסום משטרתי נייד. בהמשך הביאו שרשרת ומנעול וקשרו את הקרוסלה בעזרת המחסום, כך שלא תוכל להסתובב. הממתינים נאלצו לעבור לשני תורים בלבד. מזל שזה קרה לאחר שהתורים כבר התקצרו. קיווינו שעד לבוקר המחרת יצליחו לתקן את התקלה ולאפשר 3 תורים כמקובל.

הצטרפנו לאחד התורים ב-7:45 לערך ולקח לנו כ-15 דקות לעבור ולצאת אל פקקי התנועה של הבוקר בדרך למרכז העיר.