שטח C | מחסוםווטש
חווארה: מחסום פתאום אין מעבר

שטח C

התפתחות הכיבוש של הגדה המערבית והשטחים שהוגדרו במסגרת הסכמי אוסלו,

בהסכם טאבה משנת 1995, סוכם כי הגדה המערבית תחולק לשלושה אזורי שליטה: A, B ו-C.

שטח C כולל כ-60% משטח הגדה ובו נמצאים ההתנחלויות והמאחזים לצד ישובים פלסטיניים ועל אדמותיהם. שטח זה נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה. שטחי C משתרעים על פני כל הגדה ומבתרים את אזורי A ו B ל-169(!) גושים וישובים פלסטינים המוקפים בשטחי C. כך, שטח C מפריד בין כפרים פלסטינים לבין ערי המחוז שלהם, בין כפרים פלסטינים לבין עצמם, והמשמעות היא שהתנועה ממקום למקום מחייבת מעבר בשטח C.

שטח A משתרע על כ-18% משטח הגדה וכולל את כל הערים הפלסטיניות המרכזיות. מתגוררת בו רוב אוכלוסיית הגדה, והוא נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית מלאה. יחד עם זאת, יש לצה"ל אפשרות להיכנס לשטחי A כשהצורך הביטחוני דורש זאת, וכן יש למדינת ישראל שליטה מוחלטת על אספקת המים לשטחי A (ולגדה כולה).

שטח B הפוזר ברחבי שטח C ומהווה כ-22% משטחי הגדה וכולל אזורים כפריים גדולים כקטנים. לרשות הפלסטינית שליטה אזרחית בו ולישראל שליטה ביטחונית מלאה.

 

שטח C (מיוצג באפור) מבתר את אזורי A B. בשטח C, חיים (על פי OCHA) למעלה מ 250000 פלסטינים
שטח C (מיוצג באפור) מבתר את אזורי A B. בשטח C, חיים (על פי OCHA) למעלה מ 250000 פלסטינים

בהיות שטח C נשלט כולו על ידי מדינת ישראל באמצעות המינהל האזרחי והצבא, בולטות בו התופעות הבאות:

הגבלות בנייה - בשטחי A ו-B יכולים הפלסטינים לבנות כרצונם משום שאישורי הבנייה ניתנים על ידי הרשות הפלסטינית.
בשטח C נדרשים התושבים לקבל היתרי בנייה מהמנהל האזרחי. אלה ניתנים לפלסטינים לעיתים נדירות (1% מכלל הבקשות נענות בחיוב) וכל מחסן, פרגולה, מרפסת, שירותים, כיתת לימוד, צינור מיםinfo-icon, גנרטור, תמרור תנועה וכיוצא באלה, לא כל שכן יוזמות תעשייתיות ופיתוח תשתיות, אינם מקבלים אישור. אלה שהוקמו ללא אישור זוכים לצווי הריסה.

המשמעות - מניעה של אפשרויות פיתוח – עצירת הבניה הפלסטינית בשטח C משתקת במיוחד, משום שלא ניתן לקבל היתרי בניה, לפיכך, לא ניתן לפתח עסקים, לא ניתן להקים מפעלים, לא ניתן לקדם יוזמות תעשייתיות. הדבר משפיע לרעה על כל הכלכלה הפלסטינית, כולל על התושבים הפלסטינים המתגוררים בשטח A ו B. בשטחי C  נכללים רוב אוצרות הטבע שבגדה המערבית אולם 99% מהם הינם מחוץ לתחום כשמדובר בפיתוח פלסטיני. 
הישראלים שמאכלסים את ההתנחלויות, בניגוד לפלסטינים, משופעים בתקציבים מהמדינה ומארגונים שמטרתם המוצהרת לנכס את כל שטחי הגדה ללא התחשבות בזכויות הפלסטינים. לאורך שנות הכיבוש, ככל שהתרבו ההתנחלויות והמאחזים התופעה של התעמות המתנחלים בפלסטינים הלכה וגברה. בשנת 2018 התופעה נפוצה בעיקר בבקעת הירדן ובדרום הר חברון.

מגבלת עבודה – בשטח C מוגבלות אפשרויות העבודה והפרנסה של הפלסטינים.
מתוך כ 200000 תושבים שמתגוררים בשטח C כ 30,000 (ע"פ נתוני המינהל האזרחי) פלסטינים זוכים להיות מועסקים על ידי המתנחלים,  ומקבלים לשם כך אישורי עבודה. אישורים אלו מצטמצמים להעסקה בהתנחלויות בלבד בדרך כלל, ולא בישראל - שם יש יותר מקומות והפרנסה מתגמלת יותר.

היתרי עבודה -הפלסטנים, במיוחד אלה החיים בשטח B ו C זקוקים לפרנסה, השטחים החקלאיים שעמדו לרשותם הצטמצמו עם בנית מכשול ההפרדה.
ההתנחלויות והרחבותיהן מגבילות את הגישה לאדמות החקלאיות הפרטיות של הפלסטינים. המצוקה הרבה שנגרמת בשל הבירוקרטיה הכרוכה במשטר ההיתרים של מדינת ישראל, מותירה פלסטינים רבים ללא פרנסה על כל ההשלכות שיש למצבים אלה. התלות של חיי היומיום של הפלסטינים בבירוקרטיה שיצר הכיבוש שמתבטאת בין היתר במת״ק היא נוראה למראה ןמדאיגה מבחינה אזרחית.

גזל אדמות - ההתנחלויות והמאחזים ("חוקיים" ובלתי חוקיים) נבנו על אדמות שנכבשו ב 1967, וזאת בניגוד לחוק הבינלאומי. האמצעי המרכזי הוא הכרזה על קרקעות כאדמות מדינה. לצד ההכרזה על קרקעות אלה, מיושמות דרכים כגון: תפיסה לצרכים צבאיים, הכרזה על קרקע כרכוש נטוש והפקעת קרקע לצרכי ציבור. גזל האדמות נמשך עד היום באמצעות הכרזה על שטחים פלסטינים כשטחי אש ואף גירוש חקלאים מאדמותיהם לדוגמה: בקעת הירדן.

יחסי פלסטינים-מתנחלים - הקשרים בין הפלסטינים והישראלים המתגוררים בשטח C נעים בין קשרי עבודה, מסחר ואפילו ידידות, לבין התנכלויות בעיקר מצד המתנחלים המתבטאות בכריתת עצי זית ושריפתם, מניעת מסיק זיתים, התנכלות לרועי צאן וגירושם משדות המרעה שלהם, התפרעויות בכפרים הפלסטינים, זיהום בארות המים וכיוצא בזה.

מרחב התפרinfo-icon הוא האזור שממערב למכשול ההפרדה בגללו
נלכדו מעבר לגדר:

.

מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים
מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים
בעל אדמות: שמו גדר ולא מאפשרים לעבוד בחקלאות כפי שצריך.

על השגת אישורי מעבר ועל הקושי לנוע בין חלקי הגדה או מן הגדה לישראל ראו הבירוקרטיה של הכיבוש.

דוגמה לשעות פתיחה/סגירה של המחסומים החקלאיים שדרכם חקלאי פלסטיני נאלץ לעבור לאדמותיו הכלואות במרחב התפר מאחורי הגדר.
שעות אלה משתנות מידי פעם.
ובמילים אחרות: כך הכיבוש מרחיק חקלאים פלסטינים מרכושם, ממקור פרנסתם, מגאוותם ומקיומם.

 

מחסום מס' שעות פתיחה
בוקר
שעות פתיחה צהריים שעות פתיחה
ערב
הערה
פאלמה צפון 914 05:55 – 06:35 12:45 – 13:15 15:40 – 16:15  
מעבר רגלי
פאלמה דרום 965 06:45 – 07:10 13:20 – 13:50 16:20 – 16:50 מעבר רגלי
 
ג'יוס דרום 1012 07:20 – 07:30 14:00 – 14:15
 
15:15 – 15:25 נפתח מתוך הכפר
ח'רבת עסלה 1231 07:45 – 08:00 ---
 
17:00 – 17:25 מעבר רגלי
חבלה 1393 06:00 – 07:30  
13:15 – 14:15
16:30 – 17:10 מעבר רגלי
(אבו סלמן) 1447 07:45 – 08:00
08:00 - 08:15
--- 16:15 – 16:35
16:50 – 17:05
מעבר רגלי
מעבר רכוב, בוטל
אבו סלמן ג'לוד 1419 05:30 – 05:40
05:40 – 05:50
---
 
15:20 – 15:30
15:30 – 15:40
מעבר רגלי
מעבר רכוב
סלעית 839 06:00 – 06:30 14:00 – 14:30
 
  מעבר רגלי
ואדי מגן דן 1567 06:00 – 06:15 12:30 – 12:45
 
16:15 – 16:30 מעבר רגלי