אוסלו ושטח C | מחסוםווטש

אוסלו ושטח C

שטחי השליטה A, B, C ו"מרחב התפרinfo-icon" שמעבר לגדר ההפרדה

 

 

הסכם ומציאות

 

​בהסכם טאבה משנת 1995, סוכם כי הגדה המערבית תחולק לשלושה אזורי שליטה C B A. גודלם ומעמדם האזרחי והביטחוני הוגדרו בהסכם אולם הם התקבעו עם הפסקת המשא ומתן המדיני.
התאום הבטחוני עם הרשות הפלסטינית, לעומת זאת, המשיך והיה גורם ממתן ומונע טרור.

  • שטח A משתרע על כ-18% משטח הגדה וכולל את כל הערים הפלסטיניות המרכזיות. מתגוררת בו רוב אוכלוסיית הגדה, והוא נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית.
    יחד עם זאת, יש לצה"ל אפשרות להיכנס לשטחי A כשהצורך הביטחוני דורש זאת, וכן יש למדינת ישראל שליטה מוחלטת על אספקת המים לשטחי A (ולגדה כולה).
  • שטח B מהווה כ-22% משטחי הגדה וכולל אזורים כפריים גדולים כקטנים. בישובים הפלסטינים בשטח B  שמהווים  מובלעות בתוך שטח C, יש לרשות הפלסטינית שליטה אזרחית ווהיא יכולה להעניק אישורי בניה.
  • שטח C כ 60% משטח הגדה ומכיל בתוכו את המובלעות של שטחי A ו-B.  שטח זה נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.

​על פי הסכם אוסלו, השליטה בחלקים גדולים של שטח  C  היתה אמורה לעבור בהדרגה ובהסכמה תוך  5 שנים לידי הפלסטינים. בשטח זה נמצאים היישובים הפלסטיניים על אדמותיהם. לצדם ובינהם הקימו התנחלויות ומאחזים, בחלקם הגדול על אדמות פלסטיניות. מאז ההסכם הצבא מוציא צווים והורס כל מבנה פלסטיני שנבנה בשטח C.

שטח C הפך עם השנים לממלכתם של המתנחלים.

החיים של רוב הפלסטינים בשטחי B ו-C תלויים בישראל ובהתנחלויות

לפלסטינים לא ניתן לנוע בחופשיות, לבנות בתים ותשתיות אזרחיות, ולפתח את כלכלתם בשטח  C. 

בשטח C חיים כ-240 אלף  פלסטינים (על פי אומדן "במקום" נכון ל-2020). הוא נשלט בידי מדינת ישראל באמצעות המינהל האזרחיinfo-icon והצבא. על תושביו הפלסטינים מוטלים איסורים והגבלות, שאינם מוטלים על תושביו המתנחלים:

הגבלות בנייה ופיתוח   בשטח C היתרי בנייה לפלסטינים מאושרים רק על ידי המינהל האזרחי. כ-1% בלבד מכלל הבקשות נענות בחיוב! כל בקשת היתר לבניית בית פרטי או הרחבתו, מחסן, פרגולה, מרפסת, שירותים, כיתת לימוד, התקנת צינור מיםinfo-icon, תמרור וכיוצא באלה לא נענים. כל מה שהוקם ללא אישור נהרס מיד על ידי המדינה, או זוכה לצווי הריסה

אף כי בשטחי C  נכללים רוב אוצרות הטבע שבגדה המערבית, 99% מהם הינם מחוץ לתחום כשמדובר ביוזמות תשתיות ופיתוח פלסטיניות.  המשמעות היא שאין אפשרות לזוגות צעירים לבנות את ביתם או אפילו או קומה נוספת בשטח הפרטי של המשפחה; לא ניתן לפתח עסקים קטנים וגדולים; לא ניתן להקים מפעלים, לא ניתן לקדם יוזמות אזרחיות לרווחת התושבים. 

גבולות הכפרים, גם אלה המוגדרים כשטח B, אך תמיד מוקפים בשטחי C, מוגבלים בתוכניות התכנוניות, שאין לפלסטינים שום ייצוג בהכנתן. כך נוצרו מובלעות של יישובים פלסטיניים צפופים, שאדמות חקלאיות שלהם ועתודות הקרקע לבנייה סופחו לשטח C, ולכן אינם יכולים להתפתח. שטח C חונק למעשה את כל התפתחות היישובים הפלסטינים בגדה והדבר משפיע לרעה על כל תושבי הגדה והכלכלה הפלסטינית. 

בניגוד לפלסטינים - הישראלים המאכלסים את ההתנחלויות, משופעים בתקציבים מהמדינה ומארגונים שמטרתם המוצהרת לנכס את כל שטחי הגדה ללא התחשבות בזכויות הפלסטינים. יש להם אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות להקמה של תעשייה וחקלאות בשטח C.

מגבלות עבודה ופרנסה   ללא היתרי בנייה, ללא פיתוח תעשייתי ואזרחי , כשהם מקובעים בהגבלות תנועה בין המובלעות הפלסטיניות, ואחרי שאיבדו את החזקה או נותקו למעשה משטחים חקלאיים רבים ששימשו לפרנסתם – נותרו לפלסטינים המתגוררים בשטח C, או במובלעות הקטנות של שטח B הכלואות בתוכו, אפשרויות מצומצמות לעבודה ולפרנסה בשטחיהם. לקבל היתרי עבודה בישראל קשה מאוד עקב הבירוקרטיה הקשוחה של משטר ההיתרים ומשטר מניעות הכניסה שמנהיגה מדינת ישראל.

כל אלה הותירו פלסטינים רבים ללא פרנסה, ללא קניין, ללא פיתוח אזרחי וללא אופק. מה נותר פתוח יחסית בפניהם? עבודה בהתנחלויות. ואכן, מתוך כלל התושבים שמתגוררים בו, כ-30,000 פלסטינים (עפ"י נתוני המינהל האזרחיinfo-icon) מועסקים בבנייה ובתחזוק של ההתנחלויות. האישור שהם מקבלים אינו תקף לעבודה בשטח ישראל.

הגבלות תנועה  169 גושים ויישובים פלסטינים מוקפים בשטחי C. כך נוצרה הפרדה בין כפרים פלסטינים לבין ערי המחוז שלהם בשטח A, ובין כפרים פלסטינים לבין אזורים אחרים בגדה. התנועה ממקום למקום מחייבת מעבר בשטח C, שאל הכבישים הראשיים בו הכניסה מוגבלת לתושבים הפלסטינים, או מעבר בשטחים המקיפים את ההתנחלויות, המוגדרים כ"שטח ביטחוני מיוחד".

במהלך עשרות השנים של הכיבוש הוצבו ל כ-500 מחסומים וחסימות בתוככי הגדה - עמדות צבא, מחסומי זרוע, בטונדות, סוללות עפר ותעלות. כל אלה הם מחסומים בתוך הגדה ואין בהם תרומה חיובית לביטחון במדינת ישראל או תרומה כלשהי למניעת הכניסה של מחבלים למדינת ישראל. להיפך: המחסומים הפנימיים הללו משבשים את חייהם של כל הפלסטינים בגדה, מעוררים זעם ומלבים התנגדות. למתנחלים, לעומת זאת, יש תנועה חופשית מלאה כמעט בכל שטח הגדה (כמו גם לישראלים ולתיירים).

גזל אדמות   ההתנחלויות והמאחזים ("חוקיים" ובלתי חוקיים) נבנו, בניגוד לחוק הבינלאומי, על אדמות שנכבשו ב-1967. האמצעי המרכזי לתפיסתם הוא הכרזה על קרקעות כאדמות מדינה. אמצעי השתלטות עקיפים אחרים היו ועודם תפיסה לצרכים צבאיים, הכרזה על קרקע כרכוש נטוש והפקעת קרקע לצורכי ציבור. גזל האדמות נמשך עד היום באמצעות הכרזה על שטחים פלסטינים כשטחי אש ואף גירוש חקלאים ורועים מאדמותיהם. המתנחלים, שתנועתם חופשית לגמרי ברוב שטח הגדה, עושים גם הם הכול כדי למנוע גישה לאדמות החקלאיות בשטחים פלסטיניים שהם מייעדים להרחבת ההתנחלויות.

מחסור במים    זו בעיה חמורה והרסנית רק של התושבים הפלסטינים בגדה, והיא נובעת אך ורק ממדיניות מכוונת של ישראל: למנוע מיםinfo-icon מתושבי השטחים הכבושים.
חברת המים הלאומית מקורות היא בעלת השליטה הרשמית על עתודות המים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. מאז 1982, מקורות מספקת למתנחלים 80% מהקצאת המים באזור ההר ומרכז הגדה, ורק 20% לאוכלוסייה הפלסטינית (במחיר גבוה פי 1.4). .בבקעת הירדן, כמות המים המוקצים לתושבים הפלסטינים שואפת ל-0, אף כי גם כאן הם רוב גורף מהאוכלוסייה.
אך כאן לא נגמר הסיפור. כפרים רבים בשטחי C בכל הגדה אינם מחוברים, או מחוברים חלקית, לרשת המים. כל צינור מותקן, או באר לאגירת מי גשמים, נהרסים בידי המינהל האזרחיinfo-icon והצבא פעם אחר פעם. וכך נאלצים התושבים, בעיקר בבקעת הירדן ובהר חברון, לקנות מים יקרים ולהוביל אותם בדרכים משובשות, כדי לעקוף חסימות ואזורים שהכניסה אליהם אסורה. כתוצאה מכך הם חיים במחסור מתמיד של מים לשתייה לבישול ולרחצה, לחקלאות ולהשקיית העדרים. יכולתם להתפרנס נפגעת והעוני והסבל מתעצמים.

ומנגד - התנחלויות ירוקות עד, שופעות מים ממטרות הפועלות גם בצוהרי יום, עם בריכות שחייה מרהיבות ודשאים וגינות מטופחים.

יחסי פלסטינים-מתנחלים   במהלך שנות הכיבוש, ככל שהתרבו ההתנחלויות והמאחזים, הלכה וגברה התופעה של התעמרות השכנים החדשים – המתנחלים – בשכניהם הפלסטיניים. הן מתבטאות בסגירת דרכים, בפגיעה בגוף, בכריתת עצי זית ושריפתם, מניעת מסיק זיתים, בהתנכלות לרועי צאן וגירושם משדות המרעה שלהם, בהתפרעויות בכפרים הפלסטינים, במניעת שימוש בבארות המים וכיוצא בזה.

אנו ממקדות את פעילותינו בעיקר בשטחי C ובמובלעות הכפרים שבתוכו, שבהם נוצר חיכוך משולש בין הפלסטינים-הצבא-המתנחלים. אנו מבקרות במחסומים ובכפרים הפלסטיניים במרכז הגדה, בקהילות הרועים בבקעת הירדן, במחסומים ובכפרים בדרום הר חברון, ובערים החצויות כמו חברון וירושלים רבתי.