אוסלו ושטח C | מחסוםווטש

מגבלות החיים של הפלסטינים בשטחי C (וגם B) בגדה

פגיעה בזכויות אדם בסיסיות והתעמרות מתמשכת

חמש שנים להסכם חלפו. המציאות: שלי- שלי וגם שלך - שלי.

​בהסכם טאבה משנת 1995, סוכם כי הגדה המערבית תחולק לשלושה אזורי שליטה C B A. גודלם ומעמדם האזרחי והביטחוני הוגדרו בהסכם אולם הם התקבעו עם הפסקת המשא ומתן המדיני.
התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית, לעומת זאת, נמשך והיה גורם ממתן ומונע טרור.

  • שטח A משתרע על כ-18% משטח הגדה וכולל את כל הערים הפלסטיניות המרכזיות. מתגוררת בו רוב אוכלוסיית הגדה, והוא נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית.
    יחד עם זאת, יש לצה"ל אפשרות להיכנס לשטחי A כשהצורך הביטחוני דורש זאת, וכן יש למדינת ישראל שליטה מוחלטת על אספקת המים לשטחי A (ולגדה כולה).
  • שטח B מהווה כ-22% משטחי הגדה וכולל אזורים כפריים גדולים כקטנים. ביישובים הפלסטינים בשטח B (מובלעות בתוך שטח C), יש לרשות הפלסטינית שליטה אזרחית והיא יכולה להעניק אישורי בנייה.
  • שטח C כ 60% משטח הגדה ומכיל בתוכו את 169 המובלעות של שטחי A ו-B.  שטח זה נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.

​על פי הסכם אוסלו, השליטה בחלקים גדולים של שטח  C  היתה אמורה לעבור בהדרגה ובהסכמה תוך חמש שנים לידי הפלסטינים. בשטח זה נמצאים היישובים הפלסטיניים על אדמותיהם. לצידם וביניהם הוקמו התנחלויות ומאחזים, בחלקם הגדול על אדמות בבעלות פלסטינית. מאז ההסכם הצבא מוציא צווים והורס כל מבנה פלסטיני שנבנה בשטח C.

שטח C הפך עם השנים לממלכתם של המתנחלים.

הסרטון מציג - אזורי השליטה שהונצחו מהסכם אוסלו

 

חייהם של רוב הפלסטינים בשטחי B ו-C תלויים בישראל ובהתנחלויות

לפלסטינים לא ניתן לנוע בחופשיות ממקום למקום, הם אינם יכולים לבנות בתים ותשתיות אזרחיות, ואינם מורשים לפתח את כלכלתם בשטח  C. 

בשטח C חיים כ-240 אלף  פלסטינים (על פי אומדן "במקום" נכון ל-2020). מדינת ישראל שולטת בשטח זה באמצעות המינהל האזרחיinfo-icon והצבא. האיסורים וההגבלות שמוטלים על הפלסטינים בשטח C, אינם מוטלים על המתנחלים, לדוגמה:

הגבלות בנייה ופיתוח  בשטח C היתרי בנייה לפלסטינים מאושרים רק על ידי המינהל האזרחי. רק כ-1% בלבד מכלל הבקשות נענות בחיוב! כל בקשת היתר לבניית בית פרטי או הרחבתו, מחסן, פרגולה, מרפסת, שירותים, כיתת לימוד, התקנת צינור מיםinfo-icon, תמרור וכיוצא באלה ל - לא נענים. כל מה שהוקם ללא אישור נהרס מייד על ידי המינהל.

אף כי בשטחי C  נכללים רוב אוצרות הטבע שבגדה המערבית, 99% מהם הינם מחוץ לתחום כשמדובר ביוזמות תשתיות ופיתוח פלסטיניות. המשמעות היא שאין אפשרות לזוגות צעירים לבנות את ביתם או אפילו או קומה נוספת בשטח הפרטי של המשפחה; לא ניתן לפתח עסקים קטנים וגדולים; לא ניתן להקים מפעלים, לא ניתן לקדם יוזמות אזרחיות לרווחת התושבים. 

גבולות הכפרים, גם אלה המוגדרים כשטח B, אך תמיד מוקפים בשטחי C, מוגבלים בתתכנונים ולפלסטינים אין שום ייצוג בהכנתן. כך נוצרו מובלעות של יישובים פלסטיניים צפופים, שאדמותיהם החקלאיות ועתודות הקרקע לבנייה סופחו לשטח C, ולכן אי אפשר לפתח אותן. שטח C חונק למעשה כל סיכוי להתפתחות היישובים הפלסטינים בגדה והדבר משפיע לרעה על כל תושבי הגדה והכלכלה הפלסטינית

בניגוד לפלסטינים - תושבי ההתנחלויות משופעים בתקציבים נדיבים מהמדינה ומארגונים, שמטרתם המוצהרת לנכס/לספח את כל שטחי הגדה ללא התחשבות בזכויות הפלסטינים. כמעט ואין להם מגבלה על תכנונים והקמת תעשייה וחקלאות בשטח C כראות עיניהם.

קראו על אזורי השליטה השונים בגדה ובעיותיהם

עיקר פעילותנו מתמקדת בשטחי C ובמובלעות הכפרים הפלסטינים שבתוכו, שם מאז מלחמת ששת הימים (1967) הולך וגובר הסיכסוך שכולו איבה ושנאה בין הפלסטינים מחד ולצבא ולמתנחלים מאידך.
אנו צופות ומתעדות את הנעשה במחסומים ובכפרים הפלסטיניים במרכז הגדה, בקהילות הרועים בבקעת הירדן, במחסומים ובכפרים בדרום הר חברון, ובערים החצויות כמו חברון וירושלים רבתי.

זה תורם לביטחון מדינת ישראל?

הגבלות תנועה  169 גושים ויישובים פלסטינים מוקפים בשטחי C. כך נוצרה הפרדה בין כפרים פלסטינים לבין ערי המחוז שלהם בשטח A, ובין כפרים פלסטינים לבין אזורים אחרים בגדה. התנועה ממקום למקום מחייבת מעבר בשטח C, שבכבישים הראשיים בו הכניסה לתושבים הפלסטינים מוגבלת. כולל במעבר בשטחים המקיפים את ההתנחלויות, המוגדרים כ"שטח ביטחוני מיוחד".

במהלך עשרות השנים מאז נכבשה הגדה במלחת ששת הימים ב 1967, הוצבו  כ-500 מחסומים וחסימות בתוככי הגדה. יש כל מיני מחסומים - עמדות צבא, מחסומי זרוע, בטונדות, סוללות עפר ותעלות. כל אלה הם מחסומים בתוך הגדה  בין כפר לכפר, בין כפר לדרך ראשית, בין כפר לעיר ואין הם תורמים דבר לביטחון מדינת ישראל. הם לא מונעים כניסת מחבלים לישראל או מונעים העברת אמצעי חבלה. תרומתם העיקרית לאי-ביטחון מדינת ישראל היא בליבוי שנאה ויצר נקמה במי שמממרים את חיי בכל תחומי החיים בכל רחבי הגדה. וכל מערך המחסומים אינו אלא פארסה מתמשכת לאור מאות פרצות בגדר ההפרדה מצפונה ועד דרומה, שבהן מתנהל ביום ובלילה מעבר חופשי לגמרי של הפלסטינים - מהגדה לישראל ובחזרה.
 

גזל אדמות   ההתנחלויות והמאחזים ("חוקיים" ובלתי חוקיים) נבנו, בניגוד לחוק הבינלאומי, על אדמות שנכבשו ב-1967. האמצעי המרכזי לתפיסתם הוא הכרזה על קרקעות כאדמות מדינה. אמצעי השתלטות עקיפים אחרים היו ועודם תפיסה לצרכים צבאיים, הכרזה על קרקע כרכוש נטוש והפקעת קרקע לצורכי ציבור. גזל האדמות נמשך עד היום באמצעות הכרזה על שטחים פלסטינים כשטחי אש ואף גירוש חקלאים ורועים מאדמותיהם. המתנחלים, שתנועתם חופשית לגמרי ברוב שטח הגדה, עושים גם הם הכול כדי למנוע גישה לאדמות החקלאיות בשטחים פלסטיניים שהם מייעדים להרחבת ההתנחלויות.

מחסור במים    זו בעיה חמורה והרסנית רק של התושבים הפלסטינים בגדה, והיא נובעת אך ורק ממדיניות מכוונת של ישראל: למנוע מיםinfo-icon מתושבי השטחים הכבושים.
חברת המים הלאומית מקורות היא בעלת השליטה הרשמית על עתודות המים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. מאז 1982, מקורות מספקת למתנחלים 80% מהקצאת המים באזור ההר ומרכז הגדה, ורק 20% לאוכלוסייה הפלסטינית (במחיר גבוה פי 1.4). .בבקעת הירדן, כמות המים המוקצים לתושבים הפלסטינים שואפת ל-0, אף כי גם כאן הם רוב גורף מהאוכלוסייה.
אך כאן לא נגמר הסיפור. כפרים רבים בשטחי C בכל הגדה אינם מחוברים, או מחוברים חלקית, לרשת המים. כל צינור מותקן, או באר לאגירת מי גשמים, נהרסים בידי המינהל האזרחיinfo-icon והצבא פעם אחר פעם. וכך נאלצים התושבים, בעיקר בבקעת הירדן ובהר חברון, לקנות מים יקרים ולהוביל אותם בדרכים משובשות, כדי לעקוף חסימות ואזורים שהכניסה אליהם אסורה. כתוצאה מכך הם חיים במחסור מתמיד של מים לשתייה לבישול ולרחצה, לחקלאות ולהשקיית העדרים. יכולתם להתפרנס נפגעת והעוני והסבל מתעצמים.

ומנגד - התנחלויות ירוקות עד, שופעות מים ממטרות הפועלות גם בצוהרי יום, עם בריכות שחייה מרהיבות ודשאים וגינות מטופחים.

הריסות מאגר מים בשטח C בקעת הירדן, 26.8.19
צילום: 
דפנה בנאי
שטח B/C, כניסה חסומה בעזון 17.4.2019
צילום: 
רחל אפק

מגבלות עבודה ופרנסה   ללא היתרי בנייה, ללא פיתוח תעשייתי ואזרחי , כשהם מקובעים בהגבלות תנועה בין המובלעות הפלסטיניות, ואחרי שאיבדו את החזקה או נותקו למעשה משטחים חקלאיים רבים ששימשו לפרנסתם – נותרו לפלסטינים המתגוררים בשטח C, או במובלעות הקטנות של שטח B הכלואות בתוכו, אפשרויות מצומצמות לעבודה ולפרנסה בשטחיהם. לקבל היתרי עבודה בישראל קשה מאוד עקב הבירוקרטיה הקשוחה של משטר ההיתרים ומשטר מניעות הכניסה שמנהיגה מדינת ישראל.

כל אלה הותירו פלסטינים רבים ללא פרנסה, ללא קניין, ללא פיתוח אזרחי וללא אופק. מה נותר פתוח יחסית בפניהם? עבודה בהתנחלויות. ואכן, מתוך כלל התושבים שמתגוררים בו, כ-30,000 פלסטינים (עפ"י נתוני המינהל האזרחיinfo-icon) מועסקים בבנייה ובתחזוק של ההתנחלויות. האישור שהם מקבלים אינו תקף לעבודה בשטח ישראל.

יחסי פלסטינים-מתנחלים   במהלך שנות הכיבוש, ככל שהתרבו ההתנחלויות והמאחזים, הלכה וגברה התופעה של התעמרות השכנים החדשים – המתנחלים – בשכניהם הפלסטיניים. הן מתבטאות בסגירת דרכים, בפגיעה בגוף, בכריתת עצי זית ושריפתם, מניעת מסיק זיתים, בהתנכלות לרועי צאן וגירושם משדות המרעה שלהם, בהתפרעויות בכפרים הפלסטינים, במניעת שימוש בבארות המים וכיוצא בזה.