הפלסטינים המעוניינים לעבוד בתוך מדינת ישראל או בהתנחלויות זקוקים לאישורי עבודה שמאשר המינהל האזרחי
.
היתרי עבודה ניתנים כיום ישירות רק למעסיקיהם הישראלים. המעסיקים מקבלים היתרים עבור עובדים פלסטינים ספציפיים ויכולים לבטלם בנקל. ההיתר מאפשר את כניסתו של העובד לישראל בתנאי שיועסק רק בידי המעסיק שביקש את ההיתר – ובדרך זו ניתנת למעסיק שליטה מלאה בהיתרים וניתן לסחור בהם. מחירו של היתר לא חוקי הוא כ-2,000-2.500 ש"ח לחודש. ההכנסות מהמסחר הלא חוקי בהיתרים - המשולשל לכיסי המעסיקים ה"רשמיים" - נאמד באופן שמרני בכ-480 מיליון ₪ לשנה.
לאורך שנים נוכחנו איך המסחר הבלתי חוקי בהיתרי העבודה, תמורת תשלום חודשי גבוה הלך והתפשט, וראינו את המשמעות האיומה שלו עבור העובדים הפלסטינים. בשנת 2015 שלחנו למתאם פעולות הממשלה בשטחים באותה עת, האלוף יואב (פולי) מרדכי הצעה לפתרון הבעיה.
ההצעה שלנו מיולי 2015 כפי שנשלחה למתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש):
1.אנו רואות חשיבות קרדינאלית במתן חופש בחירה לעובד להחליט היכן יעבוד ואצל מי. במצב הנוכחי העובד הוא למעשה כמעט במעמד של עבד, הנתון כולו לחסדי המעסיק ובין היתר ניתן "למכור" אותו ממעסיק למעסיק. על שמירת זכויות אלמנטריות של העובד אין מה לדבר בתנאים כאלה.
2. מעסיקים ישראלים מוכנים לקלוט עובדים פלסטינים אך נרתעים בגלל התסבוכת הבירוקרטית הכרוכה בהעסקה, כגון קבלת הקצאה, התמודדות עם מניעות שונות וכד' .
3.כמו כל מהגרי העבודה בעולם, גם אצלנו יתפסו בעיקר מקומות עבודה שישראלים אינם מעוניינים בהם.
4.אין פיקוח מתאים על תשלומים שמחייבים את המעסיקים הנוגעים לביטוח הלאומי, לחופשות, לימי מחלה, לשעות עבודה וכד' - למעסיק ישר והגון יש עניין בתשלום חלקו בהפרשות האלה. התשלום לביטוח הלאומי לדוגמא, מגן על המעסיק לא פחות מאשר על המועסק. אם עובד יפצע, ייהרג, יישאר נכה בתאונת עבודה – ללא ביטוח לאומי גם המעסיק אינו מוגן ופתוח לכל תביעה.
5.צו אלוף מתאים יכול לפתור את הבעיה הזו. הצו יחייב לנהוג בשטחים כלפי הפלסטינים בדיוק על פי חוקי העבודה בישראל - זה סיפוח משפטי שהוא אולי חלק מתהליכי סיפוח רחבים יותר, אך טובת הפלסטינים במקרה זה קודמת - אכיפה משמעותית נדרשת - אבל היא נדרשת בכל דבר וענין.
6.הפיקוח על המעסיקים יעשה באמצעות מס הכנסה ומע"מ בדיוק כפי שזה אמור להיעשות כלפי כל מעסיק במדינת ישראל.
7.לשכות העבודה יפעלו כלפי הפלסטינים בדיוק כמו שהן פועלות כלפי מבקשי עבודה ישראלים. מי שירצה יפנה ומי שיסתדר בכוחות עצמו יהיה חופשי לעשות כך.
בדצמבר 2016 אישרה הממשלה רפורמה במשטר היתרי העבודה הקרובה מאוד ברוחה להצעתנו מ-2015, במטרה לייעל את הקצאת העובדים הפלסטיניים ולהגן על זכויותיהם, ע"י מתן רשות לעובדים לעבור בקלות בין מעסיקים. יישום ההחלטה, בינתיים רק בענף הבנייה, צפוי בשלהי 2019. ההערכה היא כי אם הרפורמה תיושם ביעילות היא עשויה להפחית במידה משמעותית את הסחר בהיתרים.
הרפורמה אמנם לא תשנה את העובדה שמספר הולך וגדל של מבקשי עבודה פלסטינים מסורבי היתרים בגלל מניעות ביטחוניות, משטרתיות ואחרות, עובדה הדורשת רפורמה נפרדת, אך אלה שיכולים לקבל היתרים ישוחררו מתשלום "דמי חסות" חודשיים, הפוגעים בחופש העיסוק שלהם, בשכרם ובזכויותיהם הסוציאליות.