רמאדן 2017 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

רמאדן 2017

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שני, 31 יולי, 2017

את הארץ תראה ואליה לא תבוא

קלנדיה, 16 ביוני, 2017
קלנדיה, 16 ביוני, 2017
Photo: 
תמר פליישמן

לקראת סיום הרמדאן השנה, בוטלו יותר מ-200,000 אישורי כניסה לתפילות בירושלים ולביקורי משפחות בישראל לאחר פיגוע טרור בשער שכם. משפחות שלמות על ילדיהן, כולם לבושים במיטב המחלצות לחג עיד אל-פיטר, נשלחו בחזרה לבתיהן בעקבות החלטת שר הביטחון להעניש את הפלסטינים באופן קולקטיבי. לחברות מחסוםWatch, חודש הרמדאן הוא תקופה של פעילות קדחתנית... 

בחודש צום הרמדאן, החודש המקודש ביותר באסלאם, מגיעים אלפי מתפללים מוסלמים לתפילות יום השישי במסגד אל-אקצא בירושלים העתיקה. כבר בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, מגיעים פלסטינים מכל רחבי הגדה המערבית ומצטופפים בתורים ארוכים במחסומי הכניסה לירושלים. לקראת הרמדאן, נופקו השנה יותר מ-200,000 אישורי כניסה לתפילות בחראם אל שריף ולביקורי משפחות. הכניסה  לירושלים הותרה לגברים נושאי אישורים בני 40 ומעלה, ולגברים מעל גיל 50 ונשים בכל הגילים ללא אישור (כמובן בתנאי שאינם מנועי כניסה לישראל מסיבה זו או אחרת, ויש כה רבות כאלה...).  ילדים מתחת לגיל 14 הורשו לעבור בלוויית הורים ובתנאי שבידיהם תעודת לידה מקורית, להוכחת גילם.

קלנדיה 9 ביוני, 2017
קלנדיה 9 ביוני, 2017
Photo: 
תמר פליישמן

אולם לאחר פיגוע הטרור בשער שכם, שבו נהרגה חיילת מג"ב ונפצעו כמה קציני מג"ב בשבוע השלישי של הרמדאן – כל האישורים התקפים לביקורי משפחות בוטלו, והכניסה לתפילות השישי בירושלים הוגבלה לגברים בני 50 ומעלה ולנשים.

למתנדבות מחסוםWatch הרמדאן הייתה תקופה של פעילות מוגברת: בנוסף למשמרות הרגילות, יצאו בכל יום שישי בחודש זה (26 במאי-24 ביוני), משמרות נוספות לשבע נקודות תצפית במה שקרוי "עוטף ירושלים": מחסום קלנדיה; שער שכם; מחסום בית לחם (בצד הפלסטיני ובצד הישראלי); מחסום הזיתים (מעל עזארייה); מחסום מחנה הפליטים שועאפט/ענאתה; ואזור הכניסה לחראם אל שריף/הר הבית. 60 מתנדבות צפו ותיעדו את הנעשה במחסומים, וכאשר התגלעו בעיות הומניטריות במעבר, יצרו קשר עם הרשויות כדי לנסות ולהקל על המצב.

שער שכם
שער שכם
Photo: 
אנטיה שדה

גם בימי השישי שלפני הפיגוע, כך דיווחו המתנדבות, היווה המצב במחסומי הכניסה הגדולים בכניסה לירושלים הפרה של חופש הפולחן למראית עין, שישראל כה מתגאה בקיומו. בקלנדיה, למשל, נכחו השנה הרבה יותר כוחות ביטחון חמושים מסוגים שונים בכל פינה, והוקמו תחנות בידוק פנימיות נוספות למסמכים ותיקים, שבהן נבדקו בקפידה גם זקנים ובעלי מוגבלויות. אלפי אנשים נדחפו לנתיבים מגודרים צרים, וחיכו זמן רב בשמש הקופחת למעבר הנכסף שהתנהל ב"טפטוף". נצפו הרבה מקרים של אלימות והשפלה, וילדים נדחפו ונדחסו בידי ההמון. היו גם כאלה שחיכו לשווא – כשאר הורשו סוף סוף לעבור, הסתיימו התפילות באל-אקצא וכך אבדה להם גם זכות הכניסה לירושלים.

ואילו אחרי פיגוע הטרור בשער שכם, הביטול הקולקטיבי של יותר מ-200,000 אישורי כניסה ממש לפני החג המוסלמי הקדוש ביותר, עורר התמרמרות ומחאה בציבור הפלסטיני בגדה. במחסום בית לחם, למשל, צפו המתנדבות במאבטחים האזרחיים שולחים חזרה לבתיהן משפחות שלמות לבושות במיטב מחלצותיהן לחג. גברים רבים שעברו ראשונים, חיכו עד בוש לנשים ולילדי המשפחה שהוחזרו כלעומת שבאו.          

וכך, על אף הברכות של "רמדאן כרים"[*] שחילק חייל במחסום הזיתים מטעם המינהל האזרחיinfo-icon – רמדאן 2017 שיקף את המצב הבלתי נסבל שיוצר הכיבוש המתמשך – מערבולת מסתחררת של דיכוי, הפרת זכויות אדם, זעם ואלימות גוברת.

 

[*] הברכה "רמדאן כרים" מאזכרת את הברכות שמעטיר אללה על המאמינים במשך חודש הרמדאן.