עופר - קטינים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב  (מדווחת)
04/01/2017
|
בוקר

קטינים

 

בחודש יולי 2009 נכנס לתוקף בישראל חוק הנוער החדש. חוק זה אינו חל בבתי המשפט הצבאיים, אך באותו החודש פורסם תיקון לצו בדבר הוראות הביטחון המורה על הקמת בית משפט צבאי לנוער.

 

על פי פרסומים שונים שוהים כיום כ-440 קטינים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים (כולל ממזרח ירושלים). חלקם עצורים שהדיון המשפטי בעניינם עוד לא הסתיים וחלקם כבר אסירים. ביניהם יש גם עצורים מנהליים.

 

הגיל המינימלי לאחריות פלילית (בישראל ובפלסטין) הוא 12 שנים. ההגדרות בבית המשפט הצבאי לנוער לסוגי הקטינים הן: ילד הוא מי שמתחת לגיל 12, נער הוא מי שמלאו לו 12 אך עדיין לא הגיע לגיל 14, בוגר רך הוא מי שמלאו לו 14 אך מתחת לגיל 16.

 

אין פעם שאני מגיעה לעופר ולא פונים אליי אנשים עם סיפורים על בני המשפחה הקטינים. פעמים רבות מבקשים ממני לנכוח בדיון וברור לי שיש ציפייה סמויה שמעצם היותי ישראלית אולי זה ישפיע במשהו. אני תמיד מסבירה שהנוכחות שלי איננה משנה ומתנצלת שאני לא יכולה לעזור. העזרה היחידה שלי היא בהבעת הסולידאריות  ובניסיון לפרסם. את תוכן הדיונים אסור לי לפרסם.

 

היום פנה אליי בחצר פלסטיני שהגיע, יחד עם בנו הקטן, לדיון של בתו בת ה-16. לדבריו בתו הגיעה לפני שנה לאחד המחסומים בקרית ארבע, והתביעה טוענת שניסתה לדקור מתנחל. אף אחד לא נפגע אבל מיד ירו בה. היא נלקחה לבית חולים ועברה ניתוחים. עד היום הרגל שלה פגועה. חקרו אותה בבית החולים בלי עורך דין ובלי שאף אחד מבני המשפחה היה שם. למותר לציין שהם לא הורשו לבקר אותה והיא שהתה שם לבד, אזוקה למיטה, עד שהועברה לכלא השרון.

האב אמר לי שהוא מקפיד להגיע לכל הדיונים, זה מאפשר לו לראות אותה ולדבר איתה מעט. הוא רק יודע שהיא מואשמת בניסיון לרצח ושיש שלושה שופטים (כלומר הרכב- נ.א.). הוא מבין מעט מאוד מהדיונים בגלל התרגום הלא ברור.

ואותו אבא שואל אותי - אבל למה הם ירו בה? ילדה בת 16!