עופר - מעצר מנהלי, נשים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ויוי צורי וניצה אמינוב
17/05/2017
|
בוקר

אחמד קטאמש, שהיה פעמיים עציר מנהלי - במצטבר 7 שנים - נעצר שוב בצו מעצר מנהלי

 

אחמד קטאמש, סופר פלסטיני ידוע, שוחרר בפעם האחרונה מהכלא

ב 26.12.13, זאת אחרי שהיה עצור במשך 7 שנים (במצטבר) במעצר מנהלי.

מאז שחרורו האחרון לא עסק בפעילות פוליטית.

הוא נעצר לפני כמה ימים, ובינתיים המפקד הצבאי הוציא נגדו צו מעצר מנהלי.

 

לבית המשפט הגיעו אשתו סוהא ואחיו חאלד. עורכת הדין פארח ביאדסי הציעה להם להישאר, כי חשבה שתוכל להכניס את קטאמש לאולם לכמה דקות בכדי שבני המשפחה יוכלו לראות אותו. האשה והאח אכן חיכו עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. האשה אמרה לנו: אנחנו יודעים שעכשיו לא נראה אותו למשך הרבה זמן, ואנחנו מחכים רק בכדי לומר לו שלום.

העניין לא צלח ואכן לא ברור מתי יזכו לראות אותו.

 

בפני השופט סרן שרון פרץ התקיים דיון - ללא ייצוג של עו"ד – בעניינו של

אחמד צופאן.

גם הוא כבר היה כלוא לפני שנים כעציר מנהלי. האיש נראה כבן 70. ולפחות אשתו יכלה לראות אותו ולדבר איתו מעט. הוא גם שאל מי אנחנו, והצלחנו לומר לו שאנחנו כאן מתוך סולידאריות.

מדברי התובע: "אבקש להאריך את מעצרו של החשוד ב-72 שעות לצורך הבאת עניין של החשוד בפני מפקד צבאי לצורך שקילת הוצאת צו מעצר מנהלי".

השופט, כמובן, קיבל את בקשת התביעה ואמר: "שוכנעתי שיש מקום לשקול הוצאת צו מעצר מנהלי", וכל זאת, כרגיל, בהתאם לדו"ח הסודי.

 

שביתת עורכי הדין נמשכת, והתנהלות הדיונים מאוד לא ברורה.

הגיעו בני משפחות רבים, שוב, רק בכדי לראות את יקיריהם לכמה דקות.

היו הרבה מאוד דיוני קטינים, ובגלל השביתה נקבעו דחיות.

 

בחצר פגשנו את אחותה ובן דודה של דוניא עריף סכאפי מחברון.

היא אשה צעירה, אם יללדים, שהגיע למחסום בגלל התעללות במשפחה.

דוניא הגיעה 3 פעמים למחסום, אמרה לחייל שיש לה סכין בתיק, ושהיא לא מתכוונת לעשות כלום ורק מבקשת שיקחו אותה לכלא. בפעמיים הראשונות החייל שלח אותה הביתה ובפעם השלישית אכן עצרו אותה.

בדיון שהתקיים לפני כמה ימים השופט הורה על שחרורה בערבות בסך 1,000 ₪. עם זאת, נמסר להם כי התביעה תגיש ערר, ולכן כדאי שיחכו עם התשלום. היום היה צריך להתקיים דיון בערר. השופט לא הסכים לקיים את הדיון בלא נוכחות עורך דין, ולכן בני המשפחה שהגיעו לא יכלו להיכנס לאולם ולראות אותה. האחות ובן הדוד, שהביאו איתם את הסכום הנדרש, ניסו אין ספור פעמים לדבר עם הסוהרים שרק יביאו אותה לאולם בכדי שיוכלו לראות אותה. גם אנחנו ניסינו כמה פעמים לברר זאת שמא ניתן לקיים מפגש של כמה דקות באולם. נמסר לכולנו כי היא כבר הועברה לאזור בו העצורים מחכים להסעה לכלא. שוב כאב לב.

 

מקרה דומה, ואף חמור יותר מבחינת חיי העצורה, נפרש בפני השופט סא"ל שמואל קידר.

הדיון החל אחרי שהעצורה הסכימה לדיון בלי ייצוג. באמצע הדיון  נכנסה עו"ד פארח ביאדסי, שמעה את הנסיבות הקשות ולקחה על עצמה את הייצוג.

התובע, במתק שפתיים, אמנם קיבל את גרסת העצורה שאמרה שרצתה להיעצר כמפלט מהבעיות בבית; אבל צריך לזכור שזו פלסטינית שהגיעה למחסום עם סכין בתיק, ובעצם, לדבריו, "רבות נכתב על הסיכון בעבירה של החזקת סכין... והיכן נמתח את הקו".

 

עורכת הדין ביקשה תסקיר מבחן והודיעה שתעשה כמיטב יכולתה לברר אם יש אפשרות שלאחר שחרורה בערבות תוכל העצורה לשהות אצל בני משפחה אחרים.

 

השופט קיבל את ההצעה והורה על שחרור בערבות בסך 2,000 ₪. התובע, כמובן, ביקש עיכוב ביצוע למשך 72 שעות. השופט אישר עיכוב ביצוע למשך 24 שעות בלבד.