עופר - התעללות, מעצר מנהלי

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ויוי צורי, ניצה אמינוב (מדווחת)
24/09/2017
|
בוקר

עוד משהו שלא נלקח בחשבון בדיונים בבית המשפט הצבאי

 

אחד הדברים שלא נלקחים בחשבון בבית המשפט הצבאי הן הנסיעות בפוסטה (הרכב להובלת אסירים). העצורים/רות מוצאים מבתי הכלא השונים לפנות בוקר, עוברים בכמה בתי כלא לאסוף עצורים נוספים, שוהים שעות רבות ברכב, אזוקים, ללא אוכל, לפעמים בלי מיזוג אוויר או חימום (תלוי בעונה). אחרי הדיון הם מוחזרים לבתי הכלא השונים בשעות הלילה המאוחרות. לא סתם העצורים מתייחסים להסעה בפוסטה כסוג של עינוי.

 

אנו מפרטות את כל זה בגלל המקרה של אמירה טקאטקה.

נכחנו בדיון להארכת מעצר עד תום ההליכים בפני השופט סא"ל חנן רובינשטיין.

 

אמירה טקאטקה מבית פג'אר נעצרה ב 2.8.17 והואשמה בניסיון לחבלה חמורה.

כתב אישום הוגש כבר ב 14.8.17. באותו יום התקיים דיון, וכמובן שאמירה הובאה אליו. הדיון נדחה ל 10.9 כי עו"ד מראר ביקש דחייה וטען שהייצוג עובר לידי עו"ד שדפאן. דיון נוסף התקיים ב 13.9, וגם עו"ד שדפאן ביקש דחייה בכדי ללמוד את הנושא.

היום נמסר כי הייצוג עובר לידי עורך דין מטעם מועדון האסירים, אבל עו"ד מונזר אבו אחמד מסר כי העצורה לא מופיעה ברשימת העצורים שהוא מייצג היום.

השופט החליט כי מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה למסוכנות ועילת מעצר, ולכן הוראה על הארכת מעצרה עד תום ההליכים.

עם זאת ציין כי אם תוך 60 יום יתייצב סנגור מטעם העצורה ויבקש את ביטול ההחלטה, יתקיים דיון מחודש.

התיק נקבע לישיבת הקראה ב 17.10.17.

 

לפי הספירה שלנו, אמירה הובאה לבית המשפט 5 פעמים! וכל זאת עוד לפני שהתחיל המשפט עצמו.

 

ראינו אסירים אזוקים שהוכנסו לאולם מס' 8 - אולם של דיונים מיוחדים. ניסינו להיכנס, אבל הודיעו לנו שזה דיון של מעצר מנהלי ואיננו יכולות להיכנס. בשיחה עם עורכי הדין מחמוד חסאן ואשרף אבו סנינה שמענו שרק היום היו יותר מעשרה דיונים של עצירים מנהליים!

 

היה לנו מאוד עצוב לפגוש את אמה של אמירה בשעת ההפסקה. היא לא הצליחה להגיע בזמן, ולכן לא הייתה בדיון ולא ראתה את אמירה. בדיון עצמו השופט אמנם אמר שאם מישהו מבני המשפחה יגיע מאוחר יותר יאפשרו להם לראות את אמירה, אבל זה לא התבצע והאם עזבה במפח נפש.

 

שיחות בחצר: שיחה ארוכה עם בני משפחה ממחנה הפליטים ג'לזון.

כמו תמיד, שאלתי מהיכן גורשה המשפחה ב-48. האב סיפר לי שמשפחתו מהכפר יאזור (כיום אזור), 120 דונם מהאדמה שהייתה שייכת לדוד שלו נלקחה על ידי הבריטים לבניית שדה התעופה לוד. משפחת אשתו מיאפא.

 

חשוב לנו לציין, כי הפלסטינים שכיום נפגשים כמעט רק עם הצבא והמתנחלים, מאוד מעריכים שיחות כאלו ואת ההתעניינות שלנו גם בעבר ובהיסטוריה של פלסטין.