עופר - הסתה, מעצר עד תום ההליכים

חופש הביטוי או הסתה

נכחנו בדיון בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים של שניים משדרני רדיו סנאבל מדורא.

את השניים ייצג עו"ד שעבאן.

הדיון התקיים בפני השופט סא"ל שלמה כץ.

עו"ד שעבאן ציין כי השניים עובדים בתחנת שידור בעלת רישיון מטעם ישראל ומטעם הרשות הפלסטינית. לשניים יש תעודת עיתונאי והם משדרים חדשות ושירים. עורך הדין הסביר בלהט רב את ההבדל במשמעות שמייחסים בישראל לביטויים מסוימים ושבערבית יש להם משמעות שונה. למשל ביטוי אללה הוא אכבר מתייחסים בישראל כאל קריאת קרב והביטוי שאהיד בכלל מעורר חלחלה באזניים ישראליות.

בנוסף צוין כי שלושה ימים לפני כן, ביום חמישי, התקיים בפני אותו שופט דיון של שלושה עצורים אחרים העובדים בתחנת הרדיו. השופט החליט על שחרורם בערבות, אבל התביעה הודיעה, כמובן, שהיא מתכוונת לערער.

בתשובה אמר התובע את הדברים הבאים:

"זה לא הכיתוב של שידורים, זה העובדה שזה מה שהם עושים כל הזמן, זה האופי של הרדיו".

לא לגמרי ירדנו לסוף דעתו, אבל הרוח הכללית הייתה שיותר טוב שהרדיו לא יהיה קיים עוד, ושכמו כל הפלסטינים שמעזים לומר משהו או לכתוב בפייסבוק הם מסיתים.

השופט ציין כי לדעתו יש רמה של הסתה, אבל אין בה רמה אקטיבית המצדיקה את מעצרם של הנאשמים עד סוף ההליכים וציין כי גם חופש הביטוי עומד לנגד עיניו.

הוחלט על שחרורם בערבות בהפקדה כספית בסך 4,000 ש"ח ובהמצאת ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח

הוא גם הורה על עיכוב ביצוע של 48 שעות בהן תחליט התביעה אם תגיש ערר.

הדיון הבא ב 23.11.16.

בפני השופט סא"ל מנחם ליברמן התקיים דיון בעניינה של

הנאדי מחמוד מוחמד ראשד - ת.ז. 854537826 

היא מיוצגת ע"י עו"ד שדפאן.

כבר כתבנו על הנאדי בת ה-22, שלה שני ילדים קטנים ושהגיעה למחסום עם סכין בגלל בעל מתעלל.

לדיון הגיעו האבא והאחות של הנאדי. האב שוב אמר לנו עד כמה הוא מרגיש אשם מפני שהנאדי ניסתה להתגרש מבעלה והמשפחה עצרה זאת. "מה אני יכול לעשות, הבעל המנוול הוא בן אח שלי".

שוב תוצאה קשה של אחד החוליים של החברה הפלסטינית - נישואי קרובים ושליטת המשפחה על חיי האשה. אז עכשיו ההורים מגדלים את שני הילדים הקטנים והנאדי בכלא.

הדיון הבא ב 7.12.16.

היה זה יום בו התנהלו דיוני קטינים ונכחנו בכמה מהם. אנחנו לא יכולות לדווח על הדיונים, אבל דיברנו ארוכות עם המשפחות, ביניהם המשפחות של שתי קטינות שנמצאות בכלא השרון. כמו תמיד שמענו על משפחות שיש להם יותר מבן אחד בכלא, על זה שהם יוצאים כל כך מוקדם מהבית ומגיעים לביהמ"ש על אף שהם יודעים שלא תהיה התקדמות בדיון אלא דחייה וקביעת מועד חדש; אבל הם יוכלו לראות את יקיריהם ולו לכמה דקות.