עופר - החזקה וסחר באמל"ח

צופות: 
איבון מנסבך, חוה הלוי (מדווחת)
20/02/2019
|
בוקר

40 חתיכות

 

אולם מס' 4

שופט: צבי היילברון

שמות הסנגור והנאשם שמורים אצלנו.

 

הנאשם: ח'

 

האישום: החזקה וסחר באמל"ח.

 

הדיון היום נסב על אחד האמצעים הנפוצים והמקובלים במשטרי כיבוש, כאשר גוף מאורגן וחזק (כמו צבא למשל או מדינה) מעוניין לפורר את הלכידות החברתית ואת הסולידריות של האוכלוסייה הכבושה כדי להקשות על התארגנות והתנגדות. אבל תמיד במשך התהליך של פירוק הלכידות החברתית הזו קורה תהליך מקביל של סתירה בין נאמנויות. במקרה שלנו – הצבא נאמן לאינטרסים שלו, אבל גם חייב להראות נאמנות למשתפי הפעולה שלו. האוכלוסייה הכבושה נקרעת בין הנאמנות למשפחה ולמסורת ולמקום המגורים לבין יתרונות כלכליים ואחרים שאותם מבטיח לה הכובש. לניגודי האינטרסים הללו אין פתרון והם חוזרים ומסתבכים זה בזה, ומשפטו של ח' יוכיח.

 

ח' נאשם בהחזקה וסחר באמל"ח. עד כמה שהבנו לא היה שום סחר, אבל כן המון החזקה בכלי נשק, והדיון היום שיקף לנו עוד אחד מפניו של הכיבוש וכיצד הוא משתמש במתיחויות וסכסוכים פנימיים בחברה הפלסטינית לצרכיו.

 

באחת הפשיטות שמבצע צה"ל לאיתור כלי נשק אצל הפלסטינים במזרח ירושלים נמצא אקדח (ואולי עוד כמה כלי נשק) בביתו של ח'. ח', אדם מבוגר וחסון, לא נעצר והגיע לדיון בבית המשפט מהבית. לאחר ששמע את עורך הדין שלו דן עם השופט, קם וביקש את רשות הדיבור. הוא סיפר שהיו לו בבית "איזה 40 חתיכות". הוא קיבל היתר לכל הנשק הזה מתת אלוף במינהל האזרחי (שמו שמור אצלנו) וקנה את הארבעים חתיכות הללו באופן חוקי בחנות לכלי נשק בירושלים.

למה הוא קיבל היתר כזה?  עורך הדין  אמר שההיתר ניתן לו "בשל תרומתו לבטחון ישראל". תוקף ההיתר הזה פקע בשנת 1997. לדברי עו"ד ש', ח' יצא מתוך הנחה שכאשר נתנו לו את האישור לנשק, זה היה לתמיד. לדברי ח', הוא הלך פעמים רבות לחנות כלי הנשק הזו כדי להוכיח שהוא קנה אותו באופן חוקי ולא השיג אותו דרך עבירה, אבל היא נסגרה מזמן ולא היה עם מי לדבר.

 

בשל תרומתו לבטחון ישראל קיבל ח', ועמו כל בני משפחתו, תעודות זהות כחולות והם נחשבים אזרחי ישראל לכל דבר ועניין. אחד מבני משפחתו אף התמודד לראשות העיר יאטא בעודו נושא תעודת זהות ישראלית ואף זכה וכיהן זמן מה בראשות העיר. איך הוא זכה?  זה מעורפל, אבל אנחנו מניחות שיש לזה קשר לאותן "ארבעים חתיכות" של כלי נשק שהיו ברשות המשפחה ואולי גם לתמיכה של המינהל האזרחי הסוחר באזרחות ישראלית לצרכיו. כנראה זה לא היה מספיק, ולכן עבר ח', ואתו כל משפחתו, לירושלים, ופה הם גרים זה 22 שנה.

 

עם תעודת הזהות הכחולה, מקום המגורים הרחוק מיאטא והארבעים חתיכות הם הרגישו בטוחים. כל זה, עד הפשיטה האחרונה לגילוי נשק ללא רישיון והגשת כתב האישום.

 

נציג התביעה עמד על דעתו שהחזקת הנשק הזה היא עבירה, (יש 8 עדי תביעה). ח' עמד על דעתו שהוא מחזיק בנשק הזה בהיתר ושלא מצא דרך או אדם שיחדש את ההיתר.

השופט אמר שהרי זה תיק פשוט, וניסה לשווא לקדם פתרון לתיק; ועורך הדין שהיה יכול כנראה להסביר את העניין ולפרום את סבך ניגודי האינטרסים, סרב להסבירם במעמד בית המשפט הזה באמרו כמה פעמים ש"יש דברים שהשתיקה יפה להם".