עופר - הארכת מעצר, מאבק עממי

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ויוי צורי, נורה אורלוב, ניצה אמינוב (מדווחת)
09/07/2017
|
בוקר

"אני מוכנה לכל ובלבד שאכנס לכלא"

 

אלו היו דבריה של אחסאן אבו סמרה, בת 36, תושבת יאטא, בדיון הארכת מעצר בפני השופט רס"ן קובי סודרי.

אחסאן נעצרה ב-28.6.17 במחסום, כשהגיעה עם סכין ואמרה שהיא רוצה לדקור חייל שהעליב אותה לפני שנתיים.

השופט שאל אם היא עברה בדיקת כשירות נפשית, שכן אף לו הסיפור נשמע מופרך.

אחסאן נשואה ללא ילדים ונמצאת בסכסוך קשה עם בעלה (שלא נכח בדיון). בתחילה התנגדה לבדיקת כשירות נפשית, אך עו"ד נובאני דיבר איתה ואז היא הביעה את הסכמתה ואמרה את המשפט שציטטתי למעלה.

השופט הורה על קיום הבדיקה והדיון הבא בעניינה נקבע ל-16.7.17

נורא לחשוב על תחושת הייאוש וחוסר המוצא עד שמאסר נראה הפתרון האפשרי היחיד.

 

בפני השופט סא"ל ליברמן היה דיון לביאן פרעון.

היא מיוצגת על ידי עו"ד אנדרה רוזנטל.

ביאן, סטודנטית באוניברסיטת אל קודס, נעצרה יחד עם עוד שתי סטודנטיות ב 11.3.17 ונמצאת בכלא דמון.

ביאן מאורסת לאסיר ולדיון הגיעו, כמו בפעמים הקודמות, האח של הארוס ואמו.

 

עו"ד רוזנטל ביקש דחייה אבל העלה בקשה בפני השופט.

אביה של ביאן עיוור ואחיה היה אסיר לפני הרבה שנים. הבקשה של עורך הדין הייתה לגבי אישור ביקור - אישור ביקור ניתן לקרוב משפחה מדרגה ראשונה. האב העיוור אינו יכול לנסוע לבדו, לאח שהיה אסיר אין כל סיכוי לקבל אישור ביקור, ולכן הבקשה היא שהכלה, גיסתה של ביאן, תתלווה לאב בביקור. עד היום הבקשה סורבה (מזכירה שביאן עצורה כבר 4 חודשים).

עו"ד רוזנטל טען שלליברמן יש סמכות על פי חוק זכויות האסיר להתערב. נראה.

הדיון הבא נקבע ל-13.9.17

 

 

חשבנו שנוכל להיות בדיון של ח'תאם סעאפין, יו"ר איחוד וועדות הנשים הפלסטיניות, שנעצרה יחד עם ח'אלדה ג'ראר בפשיטה לפנות בוקר ב 2.7.17.

שאלנו את עו"ד מחמוד חסאן מה קורה והוא אמר שכבר הוחלט על מעצר מנהלי למשך 3 חודשים. הוא גם מסר שח'אלדה נמצאת עכשיו בחקירות בעופר. כמה ימים אחרי כן "התבשרנו" שעל ח'אלדה הוטל מעצר מנהלי למשך 6 חודשים.

וכך ממשיכה ישראל להתנכל לארגוני החברה האזרחית ולאלה שמנסות לפעול בענייני נשים.

 

מאוחר יותר התחיל דיון בעניינם של עיסא עמרו ו-פריד אל-עטרש מ"צעירים נגד התנחלויות" בחברון, אותם מייצגת עו"ד גבי לסקי.

שמחנו לראות שהגיעו כל כך הרבה פעילי זכויות אדם, ישראלי, פלסטינים וזרים. האולם היה מלא, ואנחנו הלכנו לשמוע עוד כמה דיוני קטינים - עליהם אנחנו מנועות מלדווח, אבל דיברנו עם המשפחות.

הסיפורים, כמו תמיד, קשים.