עופר - גזר דין, ערר/ערעור

צופות: 
ויוי צורי, ניצה אמינוב (מדווחת)
22/02/2017
|
בוקר

נאיל ברגותי, האסיר הוותיק ביותר, שכבר ריצה 36 שנות מאסר, מוחזר לכלא לריצוי מאסר עולם ועוד 18 שנים.

 

נאיל ברגותי נעצר בשנת 1978 ונגזר עליו מאסר עולם בגין רצח. הוא שוחרר בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט. עם שחרורו התחתן עם אימאן נאפי (שגם היא הייתה במאסר למשך 10 שנים).

ביוני 2014, לאחר חטיפת שלושת הנערים, נעצר ברגותי בטענה שהפר את תנאי שחרורו. באותו הזמן נעצרו 59 פלסטינים ממשוחררי עסקת שליט.

בין שאר הטיעונים למעצרו נאמר כי השתתף באסיפה של הכותלא אסלמיא (ארגון הסטודנטים של החמאס) וכי קיבל כספים מהחמאס.

עורכת דינו, עו"ד מירב חורי, טענה שהוא רק הוזמן לדבר על חוויותיו בכלא וכי כמובן לא קיבל כספים.

 

ראוי לציין, כי במאי 2015 דחה בית המשפט הצבאי בעופר את הבקשה לכלוא אותו שוב למאסר עולם וקבע שהוא לא עבר כל עבירה לפי "תחיקת הביטחון". עם זאת קבע בית המשפט כי ברגותי הפר את חוק איסור מימון טרור ולכן ייכלא שוב למשך שנתיים וחצי. בין השאר הוגשה גם עתירה לבית המשפט העליון שנדחתה.

 

עברו אותן שנתיים וחצי והמדינה סירבה לשחרר את האיש. על כך ערערה עורכת דינו.

היום ניתנה תשובת בית המשפט לערעור, שכאמור, נדחה. ההחלטה הוקראה על ידי הנשיא אל"מ נתנאל בנישו. בוועדה ישבו גם המשנה לנשיא אל"מ צבי לקח והשופט סא"ל רונן עצמון.

 

עורכת הדין שלחה לנו את כל המסמכים. איננו משפטניות, אבל בלטה לעין האקרובטיות המשפטית וכן חזרה פעמים רבות על הקביעה שעסקת שליט נכפתה על המדינה ואת חוסר שביעות הרצון של השופטים לגבי שחרור האסירים. ואולי זה המקום לציין כי המדינה מנסה כל הזמן להחזיר לכלא את משוחררי העסקה.

 

בחצר פגשנו את אחותו ואשתו של נאיל ברגותי. בדיון עצמו, עם הקראת ההחלטה, האחות לא יכלה לשלוט בעצמה וצעקה בזעם רב על עיוות הדין. בהמשך היום התראיינה אשתו וטענה כי זהו גזר דין פוליטי מתוך כוונה ללחוץ על עזה. כמו כל האסירים, גם היא ובעלה מחכים לעסקה חדשה לחילופי אסירים.

 

ואחרי כל זה כבר אין כוח לספר על עוד שיחות שהיו לנו בחצר - על שני אחים קטינים מדהיישה בני 13 ו-14 שנעצרו, על קטין בן 15 שכלוא כבר 13 חודשים, והיום היה צריך להינתן גזר הדין, ועל קשישה שסיפרה לנו כי יש לה 6 בנים בכלא וחשבה שאולי נוכל לעזור לה.  היא ניסתה לנסוע למכה, ובגשר אלנבי הודיעו לה שהיא מנועה.

אין צורך לשאול למה.