עופר - גזר דין, החזקה וסחר באמל"ח

באולם מס' 4:

שופט: סבסטיאן אוסובסקי

על שולחנו של השופט ערימה גבוהה של תיקים. מהם 8 על "החזקה וסחר באמל"ח; 2 על "פח"ע אחר" והשאר על יידוי או זריקת חפצים – מבעירים או לא.

יחיא מחמוד עבד אלקאדר אלחדור - ת.ז. 851215491 

סנגורית: עו"ד אחלאם חדד.

יחיא אלחדור הוא בן 45, אב לילדים. 

בכתב האישום כתוב: פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) אחר. מה זה? מה זה פעילות חבלנית עוינת אחרת?

ובכן, יחיא יצא עם משפחתו לטיול או פיקניק, והיה עמו רובה צייד ובו כדור אחד.

לפי כתב האישום: "כחודשיים לפני מאסרו ולאחר שמצא רובה צייד שבכוחו להמית, יצא לטיול במדבר יהודה עם הנשק. הנאשם אף ירה כדור באוויר".

עורכת הדין הגיעה לעסקת טיעון עם התביעה, יחיא קיבל עונש של חודשיים שמסתיימים מחר בדיוק, 12 חודשי מאסר על תנאי או 3 חודשי מאסר. ישוחרר מחר אבל ישלם קנס של 3000 ₪.

יש דיסוננס גדול, בין העונש הקל לבין הקנס הכבד.

השופט, שקודם התעניין בפרטי חייו של הנאשם, הזהיר אותו: יחיא, תזכור שאם אתה אוהב צייד, עכשיו יש לך 12 חודשים על תנאי ולכן תצטרך לוותר על תחביבך זה.

בסיכום המשפט שואל השופט בדרך כלל אם יש לנאשם מה לומר. יחיא אמר

שהוא רק רוצה לחגוג את החג עם משפחתו

קטין, נער בן 15 או 16

עו"ד נסים שמיר.

על פי כתב האישום הצעיר יצא את האזור ללא היתר.

איך? למה? לאן?

לשום מקום. הוא נעצר בביתו, כי שם, בביתו הוא שוהה בלתי חוקי.

המקרה של הקטין מראה איך הורס כיבוש מתמשך את אנושיותו (וגם את השכל) של הכובש. איך זה קורה שאדם הוא שב"ח בביתו?  כי ישראל בנתה את חומת ההפרדה ועל פי המתווה שלה, בית משפחת הצעיר נשאר בצד המערבי של החומה, כלומר בשטח ישראל. כל בני המשפחה, בין אם הם ילדים או מבוגרים, בין אם הם ישנים או מגדלים עגבניות, משחקים או מתפללים או הולכים לבית הספר, או כותבים שירה או כל עיסוק אחר – הם שב"חים.

כבר עצרו את כל בני הבית. עוצרים, מטילים קנס ומשחררים וחוזר חלילה. בקנסות האלה המשפחה, כמו כל משפחות האסירים, מפרנסת את הכיבוש. עכשיו מצאה המשפחה את עורך הדין שמיר שכבר פנה למינהל האזרחי, למתאם הפעולות בשטחים, לבית המשפט, לבג"ץ, למשרד הפנים, ועדיין החומה על מכונה עומדת ובני המשפחה נעצרים ומשלמים קנסות ומשתחררים ושוב נעצרים. – פעם זה ופעם זה. 

כמה חכם עקרון הפרדת הרשויות (שכבר כתבתי פה על התנגדותי לו)  - כל אחד מן המוסדות הללו לבדו, אינו יכול לבטל את השב"חיות של המשפחה הזאת, וגם השופט אינו יכול לשנות את עקרון עליונות האינטרס היהודי במדינה. בשביל זה צריך לבטל את כל הכיבוש. רעיון טוב.

מוחמד נאצר מוחמד תעאמרה - ת.ז. 854082138.

סנגור: עו"ד אכרם סמארה.

סוג הדיון: גזר דין.

גם מוחמד תעאמרה נאשם ביידוי חפצים. בכתב האישום כבר היה כתוב באופן קצת יותר ספציפי שהוא יידה אבנים נגד כוחות הביטחון.  יש גם נסיבות לחומרה כי במהלך האירוע הזה חייל "שבר את רגלו". גם זה מנוסח במסורת העמימות הידועה. האם היה קשר בין זריקת האבנים לבין הרגל של החייל? לא נאמר בשום מקום שמר תעאמרה שבר את הרגל של החייל או שהחייל רדף אחרי תעאמרה וכך שבר את רגלו, אלא שסמיכות האירועים (זריקת אבנים ושבירת הרגל של החייל) מגדילה את חומרת העבירה.

בנוסף, הואשם מוחמד ביידוי בקבוק תבערה.

הנאשם כבר ריצה מאסר על אותה עבירה בעבר. שותפו לעבירה זו  קיבל עונש אחר (כנראה פחות זמן במאסר). השופט מבהיר שיש ענישה אינדיווידואלית ואין עיקרון מתמטי לקביעת העונש.

גזר הדין: 12 חודשי מאסר בפועל ו- 12חודשי מאסר על תנאי על כל עבירה.

בסוף קריאת החלטת השופט, הנאשם נישק את עורך דינו. כנראה הרגיש שעשה עבודה טובה בייצוגו.