עופר - בעיות בריאות, החזקה וסחר באמל"ח

סירחון הביוב עדיין מקדם את פני הבאים בשערי היכל הצדק הצבאי ורחבת ההמתנה בחוץ מלאה וצפופה. החייל או השוטר היושב מעבר לאשנב המוגן בזכוכית אפלה נוהג כרגיל באדנות וגסות אל בני המשפחות הצובאים על דלתות הברזל בכניסה.

באולם מס. 4 בפני השופטת אתי אדר

מחמד אחמד נימר אבו מאריה - ת.ז. 860016575

וחאלד מוחמד מחמוד אבו מאריה - ת.ז. 401691068  

שניהם מבית אומר.

האשמה: ייצור וזריקת חפץ מבעיר.

עו"ד אסמעיל א- טוויל מילא את מקומה של  אחלאם חדד שלא הגיעה לדיון והמשך המשפט  נדחה ל-1.11.16

מוחמד מחמוד מוחמד קרקור - ת.ז.  907345516

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח

סנגור: עפיף אבו טועמה

הנאשם היה נרגש עד דמעות ולא הסתיר כלל את סערת הרגשות שלו. הדבר היה חדש בעינינו משום שבדרך כלל מחייכים הנאשמים אל בני המשפחה הנוכחים באולם ומנצלים את זמן השיחה בין השופט ועורכי הדין לחילופי אינפורמציה משפחתית, ולא כן נהג מוחמד קרקור. שאלנו את עורך הדין על כך והוא ענה שמוצאו של מוחמד ממשפחה משכילה, חשובה ומיוחסת, ואינו רגיל למעמד משפיל כזה. לנוכח מה שאמרה השופטת לאחר מכן אנחנו סבורות שהוא רואה את עצמו כקורבן חף מפשע. 

הסנגור לא רצה לדבר על נסיבות המקרה משום שזה עניין רגיש מאוד, ועד אשר יסתיים המשפט אינו רוצה לדבר על כך. אישור לדברים האלה קיבלנו מדבריה של השופטת שאמרה: לאור הנסיבות המאפיינות את האישום בתיק זה קיוויתי שעוד היום תהיה לנו עסקת טיעון מגובשת מבלי להודות בשום אשמה. טרם מתן תשובה לאישום יסכים בית המשפט לתת ארכה קצרה לברר אם התגבשה עסקת טיעון.

המשך הדיון ב-6.9.16.

חדיפה חוסאם אחמד סולטאן - ת.ז. 401073366 

האשמה: חברות ופעילות [בהתאגדות לא מותרת].

בחרנו לדווח על עניינו של חדיפה סולטאן לא בגללו אלא בגלל הוריו. שני אנשים זקנים. האב היה לבוש בגד לבן מבהיק בלובנו. מרגע כניסתם לאולם ועד שהמאבטח סימן להם לצאת עברו 4 דקות. כל הדרך ממקום מגוריהם, האישורים הנדרשים, שיחות הטלפון עם העו"ד, הנסיעה ומחיר הנסיעה,  העמידה במחסומים, חצר ההמתנה, דלתות הברזל, הקרוסלות, הבדיקה הביטחונית, ההמתנה לדיון ואחרי כל זה – 4 דקות באולם מס. 4. 

הדיון מכל מקום נדחה ל-5.10.16.

זואדי שעבאן אבראהים שלאלדה - ת.ז. 953411071

האשמה: פח"ע אחר.

סנגור: אשרף אבו סנינה שלא הגיע לדיון.

ההגדרה פח"ע אחר (פיגוע חבלני עוין), ובעיקר המלה "אחר" מצביעה על הכוונה לטשטש או להעלים משהו.  ואכן זואדי שלאלדה, תושב סעיר, בן 54 וסובל מבריאות לקויה ומחלות רבות, נשפט ל-7 חודשי מעצר מנהלי שהיא ההגדרה לאנשים שהצבא מסיבותיו רוצה לראות אותם מאחורי סורג  ובריח, אבל קשה להוכיח משהו.

מעצרו הוארך אחר כך בעוד 4 חודשים, ובהיעדר עורך דין שייצג אותו לא נודע לנו מהי סיבת הדיון הנוכחי שלא התקיים וכרגיל נדחה.

באסם אבראהים מחמוד עביד - ת.ז. 905075628 

האשמה: יידוי חפצים

סנגור: אכרם סמארה הסכים לייצגו משום שאין לו עורך דין.

סוג הדיון – הקראה, כלומר זה עדיין לא המשפט אלא הזדמנות לשופטת לשאול את הנאשם אם הוא מבין את כתב האישום ואם הוא מודה בו או כופר באשמה.

באסם הוא אדם מבוגר וחולה, והוא כופר באשמה, ולכן גם לא לקח לעצמו עורך דין. לדעתו אינו זקוק לכך. הוא היה נסער וכועס ונחוש להוכיח את חפותו.

השופטת ניסתה להסביר לו שזה לא המקום ולא הזמן להוכחות אלא רק מן פסק זמן פרוצדוראלי, אבל באסם אשר ראה שהוא עומד באולם של בית המשפט ומולו שופטת, תובעים וערימת תיקים, התעקש להסביר. גם השופטת הסבירה, וכך התלקח באולם דו שיח של  חרשים -  הוא עם הצדק שלו, היא עם הפרוצדורה שלה, שהסתיים בכך שהשופטת התרגזה ואיימה עליו להוציאו מן האולם אם ימשיך להתעקש, ואכן הוא הוצא מן האולם.

עבד אלכרים פיצל ג'מיל זידאן ת.ז. 852409507 

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח.

משפט הוכחות.

סנגור: אכרם סמארה

משפטי הוכחות הם נדירים בבתי המשפט הצבאיים. רוב הנאשמים, בין אם עשו את המיוחס להם ובין אם לאו, מעדיפים לחכות לעסקת טיעון נוחה משום שמשפטי הוכחות נמשכים זמן רב. אם העדים הם פלסטינים הכלואים בבתי הסוהר בישראל  צריכה מזכירות בית המשפט לשלוח זימון להנהלת הכלא. כשהעדים בכל זאת לא מגיעים, טוענת הנהלת הכלא שלא קיבלה את הזימון, או שבאותו יום לא היה לה רכב פנוי להובלת העד וכיוצא באלה... והעניין נמשך ונמשך. בינתיים יש רמדאן, יש חגים יהודיים ועובר הזמן. העדים בדרך כלל לא ששים  להתייצב, צה"ל, שיודע בדיוק איך לאתר נער שהייתה לו חולצה אדומה (למשל) ביום ששי לפני חודש, טוען שהוא מתקשה לאתר את מקום מגורי העדים שמבקשת הסנגוריה. יוצאים מכלל זה עדים מטעם השב"כ או הצבא או המשטרה, והיום ראינו אחד מהם.

הסנגור חקר את השוטר ששמו מוהנד פלאח אשר גבה את אמרתו של עבד אל כרים זידאן, ולבקשת הסנגור גם תיאר את המהלך.

זה נמשך 55 דקות, העציר נחקר קודם לכן במשך שבועיים על ידי השב"כ, והליך גביית האימרה היה מבוסס על זיכרון הדברים שרשמו חוקרי השב"כ בחקירותיהם. לדברי העד הוא הסביר לנאשם את זכויותיו כולל זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, אך העציר ויתר על זכות זו, הבין את מה שנאמר לו, ענה מרצונו הטוב והחופשי על כל השאלות, וחתם על האימרה.

טוב, שאלת הרצון החופשי היא שאלה מעניינת ועוד יותר, אצל נחקרים בשב"כ - אבל נניח לזה.

שאר העדים לא הגיעו אבל יגיעו כנראה בדיונים הבאים.

למרות שכבר ראינו וגם ראינו את המעמד הזה פעמים אחדות, מראה הנאשם הצעיר בבגדים החומים של שירות בתי הסוהר ורגליו באזיקים מול השוטר בבגדים אזרחיים המפזר חיוכים לכל עבר, הייתה קשה לנו והעלתה שוב את הדילמה של הרצון החופשי.