סקר חדש - מָקָמָאת הולכים ונמחקים  | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

סקר חדש - מָקָמָאת הולכים ונמחקים 

ראשון, 10 מרץ, 2019

ככל שמתמשך הכיבוש הישראלי בגדה הולכים ונמחקים בזה אחר זה אתרי מורשת ופולחן פלסטיניים ובמקומם צומחים ומטופחים אתרי מורשת יהודיים. סקר מיוחד בן שנתיים של חברות מחסום Watch סוקר 35 אתרי מורשת פלסטינים ובוחן את פרקטיקות הנישול והניכוס שלהם.

קישור ל-pdf  הסקר. במתכונתו הסופית יכלול תוכן עניינים, טבלה ומפה ויפורסם בדפוס בעברית ובאנגלית.


 

קבר שיח' מוחמד (נהרס בידי מתנחלים) הפך לקבר גדעון הכניסה דרך התנחלות איתמר. אין כניסה לפלסטינים.
צילום: 
אירית סגולי

בתי תפילה, מָקָמאת (קבר שייח או מקום ציון לכבודו), היוו מוקד דתי תרבותי וקהילתי מארגן במרחב הכפרי הפלסטיני. אל המקאם (לרוב מבנה רבוע מקורה בכיפה לבנה שעליה מתנוסס חצי סהר) והחורשות הקדושות שהקיפו אותו היו הפלסטינים עולים לרגל בימי חג ומועד (מַוַאסֶם) - לתפילה, לטקסים ופולחנים דתיים, לחגיגות מילה וחתונות, לאירועים ציבוריים ופרטיים,להתפלל להחלמת חולה, לשאול לפרי בטן ולבקש ברכה והצלחה, וכן לבילוי משפחתי בחיק הטבע .

מקאם אבו איסמעיל (במפות הישראליות מצוין רק שם השמורה כנבי איסמעיל) המקאם נבנה לכבוד אברהם, אביהם של יצחק וישמעאל
צילום: 
נורית פופר
הכניסה למקאם אבו-איסמעיל. שלטי ההכוונה מתעלמים מהמקאם ומפנים לאזור הפיקניק שליד המקאם.
צילום: 
נורית פופר

רשימת הקדושים שזכו לקברים ולמָקָמאת, שייקראו על שמם היא גדולה. שמות המָקָמאת לקוחים מהקוראן, מהתנ"ך, מהברית החדשה ומדמויות מופת מקומיות וקדושים למוסלמים ללא הבחנה ביניהם.

מאז כיבוש הגדה המערבית ב-1967 נוצרה הבחנה ברורה: מָקָמאת (קברי שייחים/בתי תפילה) בעלי שמות של דמויות מהתנ"ך הוכרו ע"י קצין מטה דתות במינהל האזרחי בשטחים, שופצו ומהווים מוקד עלייה לרגל המונית של יהודים; לעומת זאת - אלו המקודשים למוסלמים בלבד, המיוחסים לחבריו של מוחמד או דמויות מופת מוסלמיות, סופחו באמצעות צווים צבאיים להתנחלויות, נסגרו בשטחי אימונים, שמורות טבע ואתרי עתיקות ונמצאים במצב תחזוקתי המסכן את המשך קיומם.

מקאם שיח' בילאל כלוא בשמורת טבע הר כביר. הכניסה חסומה בפני הפלסטינים
צילום: 
גדעון סולימני
העזובה במקאם בילאל 5.6.18
צילום: 
נורית פופר

סקר שנערך במשך שנתיים בידי צוות בארגון מחסוםWatch, מביא עדויות, צילומים ומפות מ-35 אתרים המקודשים לפלסטינים - חלקם חסומים או שהגישה אליהם מוגבלת.

 בעדויות המצולמות הן בסקר והן בסרטון הרצ"ב מדברים הפלסטינים על ההשלכות הכואבות של הרחקתם מאתרי המורשת שלהם.

עדות אבו מורסי מהכפר בורין שבנפת שכם, יולי 2016:

 "הר סלמן הוא מקום קדוש בגלל שהוא על שם סלמן אל פרסי חברו של הנביא. היינו הולכים לשם לטייל, במיוחד בחודש השלישי כי היה אז יום חג העונה"...היינו הולכים לשם לשחק וליהנות ולהעביר את היום, ומי שנדר נדר ונולד לו בן היה מביא אותו לתספורת הראשונה והיה מקריב קורבן ומזמין את המשפחה לארוחת צהריים שם [בסלמאן]. היו עולים גם בתקופת אבא וסבא, אך משנת 1983 נמנע מאיתנו לעלות לשם."

 המקאם כלוא בהתנחלות יצהר. בשמורה ששטחה 25 דונם. הכניסה לפלסטינים אסורה.

מקאם סלמאן אל פרסי, באתר עצמו אין כל ציון של שם המקאם
צילום: 
נורית פופר
כשמסתכלים על לוח הנוף מיצהר - מתעלמים מקיומם של הישובים הפלסטינים...
צילום: 
נורית פופר

מבחינה משפטית חל על המָקָמאת הדין הישראלי והבינלאומי שמחייב לשומרם ולהנגישם למאמיניהם. עו"ד נטע עמר-שיף הביאה את ההיבטים המשפטיים בסוף הסקר. מידע חשוב ורב בנושא מָקָמאת כלואים בהתנחלויות תרם החוקר דרור אטקס מ"כרם נבות", וליווי ארכיאולוגי קיבלנו מגדעון סולימאני ויוני מזרחי מ"עמק שווה".

קישור ל-pdf  הסקרבמתכונתו הסופית יכלול תוכן עניינים, טבלה ומפה ויפורסם בדפוס בעברית ובאנגלית.