ניוזלטר אפריל 2023 - אנחנו היינו בחווארה... | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

ניוזלטר אפריל 2023 - אנחנו היינו בחווארה...

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שבת, 8 אפריל, 2023

 

  ידיעון אפריל 2023 

Share Share
Tweet Tweet
Forward Forward
 

                                              בים הפתוח, רנה קוויליביק, חיתוך עץ, 1921       

אלו הם ימים דרמטיים, שבהם הממשלה הימנית-על-מלא בישראל מובילה למשטר דיקטטורי שבו ייגרעו זכויות כולנו, ובין הנפגעים הראשונים יהיו  הפלסטינים.

עם פרוס החגים רמדאן, פסח ופסחא, נישאת מחאתנו ותפילתנו לשחרור, לחירות, לשוויון ולצדק לכל בני האדם – מהירדן ועד לים, ובכל העולם!

                                                                  

 

הפעילות שלנו חיונית יותר מתמיד. תמכו בנו

 

"איפה הייתן בחווארה?" 
 

בפברואר 2023 עברו 22 שנים ארוכות שבהן אנו מתריעות על האלימות המתרחשת בשטחים הכבושים בכלל ובחווארה בפרט. בשנים האלה ראינו, את  מה שרבים אחרים סירבו לראות ולהפנים. 

עכשיו כאשר עשרות אלפי ישראלים לוקחים חלק בהפגנות מחאה נגד ההפיכה המשטרית, שאם תמומש ישראל תחדל מלהיות דמוקרטיה, בא ליל הפוגרום בחווארה. 400 מתנחלים פרעו בכפר חווארה שמדרום לשכם במשך שעות והפלסטינים הופקרו לגורלם.
ניוזלטר זה מוקדש לחווארה כפי שאנו עדות לה במהלך השנים.

 

 

העיירה חווארה כפי שצולמה בבוקר שאחר ליל הפוגרום (צילום: וואפא)

 

חווארה היא עיירה שבמרכזה עוברת שדרה רחבת ידיים, שיכולה הייתה להיות הרחוב התיירותי של אזור נופש וחקלאות בגדה, או מרכז קניות לתושבי הכפרים שלידה, אבל  נגזר עליה לשרת צרכים וגחמות של הכובש, שהופך אותה למגרש משחקים כוחני. דורסני. חלונות מנופצים, אספלט רצוץ, אוויר קרוע, והצתות. חיילים משקיפים מלמעלה ומהצדדים, אף פעם לא תדע אם באת להם בטוב. 

 

 

 

בנוכחות חיילים, מתנחלים תוקפים פלסטינים בעיירה חווארה, אוקטובר 2022 , צילומים: אריק מרמור,פלאש 90 ואקטיבסטילס 

 

מתנחלים מנופפים ידיים בתנועות מפחידות ממכוניות ממהרות להתנחלויות שעל ההר. זוממים איך לגזול עוד שטח. עוד מטע זיתים. יורדים מיצהר והר ברכה כדי לאיים, לקלל, לפגוע בהולכי רגל, ובדרכם לעקור עצים ולפגוע בחקלאים, ולהשחית מקומות פולחן. גדודים של חיילים מסתובבים ברחובות שתפקידם על הנייר הוא לשמור על מרקם החיים של התושבים, למעשה משמשים כשרתי הכיבוש והמתנחלים. 
שנים אנו פוקדות את הרחוב הזה ויודעות לקרוא על פיו את "המצב". האם רגוע או תיכף יפרוץ אירוע. האם החנויות סגורות בגלל סגרinfo-icon או כי זו שעת צהרים. המראה של הרחוב מסגיר את מצב הרוח הלאומי. 

אי אפשר לנתק את חווארה מהכפרים שסביבה וסביב שכם רבתי. בורין, ערק בורין, עסירה אל-קבלייה, מאדמא, עינאבוס, ביתא, כולם תחת משטר צבאי המפריד בין אזורי C, B ואזור A הפלסטיני. תמיד יימצא התירוץ הנכון גם לחדור לאזור הפלסטיני המוגן, לצוד את ה"בן מוות" התורן ולהכריז שאחריו יבוא השקט.
 

 

מפת חווארה וסביבתה

 

והנה חווארה ממעוף הציפור: מדרום ומצפון לה מחסומים    
 

מחסום זעתרה (צומת תפוח) מדרום - כביש 60  פוגש את כביש 5 וחותך את הגדה ל-4 חלקים , עם שאיפה ליצירת קו רוחב רצוף התנחלויות  שלא יאפשר רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית שבאופק.
מחסום חווארה מצפון - בהמשך לרחוב הראשי של חווארה הוא הכניסה הראשית לשכם.
ממערב לעיירה מתרומם ההר עליו נבנתה יצהר ואחיותיה כשרשרת של מאחזים. מההר הזה ירדו השורפים, וכן רבים נוספים שהצטרפו אליהם מהתנחלויות בכל הגדה. וזה ההר המפחיד כל ימות השנה. לפעמים הוא ירוק.
ממזרח נבנה לאחרונה במרץ כביש עוקף חדש רב מסלולים עם חומה מתנשאת, שנועד לאפשר למתנחלים שמשגשגים ומגדילים תקציביהם, להגיע מהר יותר לבתיהם. כך נוסף לרשימה עוד כביש אפרטהיידinfo-icon שעליו לא יוכלו הפלסטינים לנסוע. שלא במקרה הוא סופח אליו אדמות פלסטיניות מופקעות, שעליהן היו יכולים לבנות בתים ולטעת כרמים.
 

התורים הלא נגמרים - מחסום חווארה, 2002-2008

 

חיים חסומים
 

מי שחייו מתהווים בין שני מחסומים, לומד על בשרו כיבוש מהו. זמן אבוד מהו. שטח סגור. עוצרinfo-icon. עצירת חיים. סגר. כל המילים האלה שמנהלות בני אדם שאין להם שום יכולת להשפיע על גורלם, וחייהם נתונים בידי אחרים. רק הידיעה על נוכחותם משבשת את הנפש. כל פעולה הכי תמימה, נסיעה לכל צורך שהוא, לעבודה, לאוניברסיטה, לבדיקה רפואית, לקנות שמלה לחתונה, מובילה בהכרח למחשבה המענה על הזמן שילך במחסום, על המבט של הבודק, על העמידה בתור הבלתי נגמר, על  הפחד ואי הידיעה – יעבירו או לא? ובחזור הבייתה, לא יבדקו שוב ויעשו בעיות?  

מי שעומד שם סופג למאגר הזיכרונות שלו כמויות בלתי נגמרות של רשע, רשלנות, התעללות, פגיעה נפשית, גופנית, רכושית. ואנחנו התרגלנו אל המשפט הקבוע שהיו מפטירים לעברנו - "מתייחסים אלינו כמו לחיות". 

 

הבקשה להיתר במשרד המת"ק, הבדיקה במחסום, המעוכבים והמוחזרים
צילום: אסתי צאל, 2004, 2008

 

מחסומים אינם נעלמים, הם רק מתחלפים

 

מחסום חווארה, שהפיל אימה על המוני פלסטינים, חדל לפעול ב-2009, לאחר שישראל נתנה לאובמה מתנת כניסה לתפקידו בדמות פתיחת המצור על שכם. חלק מהמחסומים סביבה הוסרו, ולפי דיווחי צה"ל מספר הפיגועים ירד. לא נשמעה כל התנצלות על פגיעה מיותרת באלפי אנשים שהוכרחו לעמוד שם הרחק מן הכניסה לישראל, בעיקר כדי לאפשר למתנחלים הגנה וחופש פעולה להקמת טריזי מאחזים. המחסום עדיין עומד שם בשממונו. מחכה לשעת השי"ן, בה יחליט הכובש שיש בו צורך ביטחוני. או פוליטי. או גחמני.
מאז התרבו והתרחבו ההתנחלויות והמאחזים ובחסות הצבא החלו לחסום יותר ויותר את מעברם של הפלסטינים בכבישים ובדרכי גישה צדדיות לכפרים ולכרמי הזיתים. שכנים מהגיהינום.

חווארה היא מקרה מייצג שמספר את  סיפור הכיבוש במלוא כיעורו. הגדה המערבית יש בה אש תמיד. היא רמצים, רמצים, שלפעמים מעלים עשן ולפעמים מתלקחים. הם תמיד שם. אדם זר כי יבוא, ישאל לתומו – "אבל למה? למה ככה?" - והשאלה תישאר תלויה באוויר. כי בכיבוש אין למה. 

 

מתנחלים מגבעת רונן שורפים עצי זית בכפר בורין בערב יום הכיפורים, 8.10.2019
צילום: צלם מקומי

 

עזרו לנו להפיץ את מה שהתקשורת מסתירה - קראו והפיצו אותנו במדיה החברתית

 

סוד כמוס לא היה כאן 
 

 עיון באתר שלנו מראה כי התרענו חזור והתרע על חדירה אלימה של מתנחלים בגיבוי הצבא לרחובות הכפרים, לבתי ספר, למבני ציבור ואף לבתי התושבים. התושבים הפלסטינים הופקרו לגורלם. בתיעוד העקבי שלנו לאורך השנים זעקנו את  שוועת חווארה. אך זעקתנו נפלה על אוזניים ערלות. העברנו במחסום, בעיירה ובכפרים סביבה משמרות צפייה ותיעוד למאות. אנחנו קשורות לחווארה ואנשיה בסיפורים אישיים שחווינו שם.

מי שחייב היה למנוע את ליל הפוגרום בחווארה היא ממשלת ישראל בעזרת כוחות המשטרה והצבא. סיבות קואליציוניות ורוח משיחית מנעו עד כה מהתמודדות עם הפרעות החוזרות ונשנות בפלסטינים בשטחים הכבושים. אולי הפוגרום בחווארה יכריח את ממשלת ישראל להתמודד סוף סוף עם ההשלכות של הכיבוש המתמשך לא רק על הפלסטינים הכבושים, אלא גם על הישראלים הכובשים. 

 

אישה ליד ביתה בחווארה שהוצת בידי מתנחלים 
צילום: אמאר עוואד, רויטרס

 

קריאת התעוררות: אין דמוקרטיה עם כיבוש
 

 בעיתון "הארץ" מיום 13.3.2023 צוטט אחד החיילים שהיה עד לאירוע: "אני מרגיש שקשה לי היום להגיע לפלסטינים בחווארה ולדבר איתם, יש תחושה של בושה שאין מה להגיד לאנשים האלה".  
את העיירה חווארה צריך לאמץ. לא למחוק. לתמוך באנשיה, לתת להם את ההגנה הראויה ולהביא לדין את הפורעים. 

בעת הזו כשהזעקה העולה  בהפגנות נגד הדיקטטורה היא: "איפה הייתם בחווארה?", מן הדין שנמשיך לשאול: "איפה הייתם בכיבוש?" את האנרגיה החיה והמתעוררת של ההפגנות יש לחבר להבנה שאין ולא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש.

 

חברות מחסום ווטש מפגינות, מרץ 2023

 

הצטרפו אלינו לסוגי פעילות שונים - גם מהכורסה בבית

 

עורכות, כותבות, מתרגמות ומפיקות את הניוזלטר: ענת טואג, אביבה היי, חנה בר"ג, רחל אפק, עמירה איתיאל, אביבה.קונפורטי, יונה אייל;  צילומים:  צלמים מקומיים וחברות מחסום ווטש; הפצה: אילה גרינברג.