מרכז הגדה | מחסוםווטש

כפרים במרכז הגדה

התנכלויות, פרעות וסיפוח זוחל במרכז הגדה

בעונת המסיק 2020 יצא כתב ערוץ 12, אוהד חמו, לסקר חקלאים פלסטינים בכפר בורקא, הסמוך לרמאללה. הוא הותקף באלימות על ידי פורעי הגבעות – בני נוער ומתנחלי מאחזים בגדה.  בהתקפה זו צפו כולם כ­­י היא תועדה בכתבת טלוויזיה בערוץ הנצפה ביותר, אך רק מעטים יודעים שזוהי מנת חלקם הקבועה של מרבית תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים להתנחלויות.

התקפות כאלה קורות במהלך כל השנה וביתר שאת בעונת המסיק. הפורעים בוזזים, שורפים ועוקרים מאות עצי זית, מיידים אבנים גם לתוך הבתים, מנתצים חלונות ופוגעים פיזית בתושבים, החיים יום ולילה בפחד מתמיד.

כאשר התקיפה מכוונת גם נגד חיילי צה"ל, שמץ ממה שקורה מגיע לידיעת הציבור, אבל למרבה הצער הצבא, שאמור לשמור על כל תושבי הגדה, אינו מגן על התושבים הפלסטינים ולעיתים  משתף פעולה עם האלימות הגוברת כלפי תושבי הכפרים. נזכיר, שעל פי חוקי שטח כבוש, הצבא הוא האמור לשמור על התושבים. זה לא מתקיים בפועל. תושבי הכפרים בגדה חשופים לאלימות מצד מתנחלים ללא שום הגנה.

Toggle accordion

שכנים אלימים

ביקרנו בכפר יאסוף על פי הזמנת ח', ראש המועצה. כבר בתחילת הפגישה הוא דיווח על כריתת גזעים וענפים ב-58 עצי זית, כפי הנראה על ידי מתנחלים מ"רחלים". הפשע הזה בוצע בלילה שבין שבת לראשון. הלכנו לשטח לראות את הנזק ופגשנו את החקלאי, אשתו ואחיו. האח, דובר אנגלית רהוטה, סיפר שהם לא יכולים לבוא לשמור בלילות, מחשש שיירו בהם. הוא טען שהמתנחלים לא היו מגיעים לשטח, המשקיף על רחלים ממעלה הרכס, לולא היו מקבלים גיבוי מהצבא. הגיבוי הוא לא רק צבאי אלא גם פוליטי - הגנה מוחלטת ואוטומטית הניתנת למתנחלים. "אם ילד פלסטיני, ולא משנה מה גילו, זורק אבנים, ישלפו אותו עוד באותו לילה ממיטתו לחקירה." הוא אומר, אך באשר למתנחלים אין דין ואין דיין. המשטרה והצבא לא עושים דבר. לדבריו, אחיו השאיר בשטח 3 שקי זיתים מלאים שנלקחו... (כפר יאסוף,  14.11.2019)

הפגיעה הקשה ביותר

הכפרים שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר הם אלה הנמצאים בשטח A או B וחלק מאדמותיהם הוגדרו כשטח C (שטח פלסטיני בשליטה ישראלית מלאה) כשלב מעבר בהסכם אוסלו.
על שטחים אלה יושבות התנחלויות שחלק מתושביהן אלימים במיוחד. הכפר בורקא נפגע ממתנחלי המאחז  הבלתי חוקי עוז ציון, הכפר כוסרא נפגע ממתנחלי המאחז אש קודש. הכפרים בורין, מאדמה, עוריף,  עסירא אל קבליה סובלים ממתנחלי יצהר וממאחז גבעת רונן (שליד הר ברכה) ויש עוד רבים נוספים. אלא שלא זו בלבד שפורעי הגבעות  אינם נענשים, בדרך כלל החיילים צופים בפרעות ואינם מתערבים, ולא פעם, כאמור, משתפים פעולה עם הפורעים.
לא ייפלא, איפה, שהאלימות המסלימה הגיעה למעשה קיצון כרצח משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-31.7.2015

מתנחלים תוקפים בכפר בורין בחסות בצבא
פנים רבות לסיפוח

ההתנכלויות אינן הפגיעה היחידה בכפרים הפלסטינים. לכאורה, בינתיים נעצר הסיפוח, אבל סיפוח דה פקטו מתקיים כבר עשרות שנים. פנים רבות לסיפוח.  שלוש שיטות מוכרות חמשמשות כבר מזה שנים.  האחת - מאות אלפי דונמים של אדמות פלסטיניות בשטח C (שמהווה 60% משטח הגדה) הפכו ל"אדמות מדינה", באמצעות הפעלת חוק עותומני מ-1858, ועליהן מוקמות התנחלויות.

דרכים  נוספות לסיפוח - אדמה פלסטינית, שנתפסה לצרכים צבאיים זמניים, והפכה להתנחלות או לשטח צבאי סגור לפלסטינים; והפקעת אדמות לצורכי ציבור – כבישים ושמורות טבע שאליהם הכניסה לפלסטינים אסורה בדרך כלל.
היבט רביעי של גזל אדמות, שאנו עדות לו במו עינינו בביקורינו בכפרי הגדה - סיפוח זוחל מסוג אחר -
התנחלויות משתלטות על שטחים חקלאיים סמוכים ומספחות אותם אליהן: מדינת ישראל לא מאפשרת לחקלאים הפלסטינים לבנות על אדמותיהם בשטחC ,  אך גם כדי לעבד את אדמותיהם שבסמיכות להן נבנו התנחלויות, נדרש "תיאום" עם הצבא. במצב זה,הפלסטיני צריך לקבל אישור מיוחד כדי להגיע  לאדמתו שלו. לכאורה כדי למנוע חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים. בפועל ה"תיאום" נועד למנוע מן הפלסטינים לעבד את אדמתם ולגרום להם לאבד את רכושם ואת מטה לחמם. .

עיקר הגזל מתבצע בשטחי C, אולם לאחרונה הוא מתפשט ומתרחב גם לשטחי B בין שכונות הכפר. זה תהליך מתמשך, שרק מתגבר בימי קורונה בהעדר ישראלים ומתנדבים בין לאומיים שיכולים לצלם ולדווח.

 

Toggle accordion

סיפוח זוחל

בדרך כלל אלה השלבים:

סיפוח זוחל א'- מתנחלים שורפים ועוקרים עצי זית בחלקה

סיפוח זוחל ב'- מגדרים את השטח

סיפוח זוחל ג' - חורשים ונוטעים גידולים משלהם 

סיפוח זוחל ד' - מגדרים שטח נוסף, וחוזר חלילה.  

זה מה שקרה לחלקות האדמה של ד' (ושל רבים כמותה).  

הגענו לביתה של ד' בכפר בורין בתום עונת המסיק, כדי ליהנות מן התה החם, ללגום מהקפה החזק, לטעום מן הפירות שהגישה כדרכה הנדיבה, לפצוח בשיחה ידידותית, ללא חדשות רעות. לדאבוננו, מצאנו את ד' ומשפחתה מתוסכלים וכועסים.

לד' (ולאחיה) יש מספר חלקות אדמה שירשו מהוריהם בקרבת יצהר. חלקה אחת שרפו המתנחלים כבר לפני מספר שנים. במשך שנים לא הצליחה ד' להגיע לחלקה, ועתה כבר נטעו עליה המתנחלים גידולים משלהם. באותו בוקר התגלה המשך הגזל. שטח גדול גודר ובתוכו חלקה נוספת השייכת לה. 

בידיה של ד' צו הירושה על החלקה ומסמך ממועצת בורין, המציין כי החלקה הספציפית הזו שייכת לה. אך כל אלה אינם משיבים ל-ד' את אדמתה הגזולה". (בורין, 2/12/2019)

מים בששון להתנחלויות - מים במשורה לפלסטינים

סאת הסבל של כפרי הגדה לא מסתכמת רק  בהתנכלויות האלימות ובסיפוח הזוחל. היא מתבטאת גם בצמצום משאבי המים מול שפעת מיםinfo-icon להתנחלויות.  הזכות למים היא אולי החיונית ביותר בזכויות אדם הבסיסיות. על פי ארגון הבריאות העולמי (  (WHOהכמות המינימלית לנפש היא 100 ליטרים לנפש ליום. מרבית הכפרים הפלסטינים מקבלים הרבה פחות מכמות זו.  

בקיץ 2016, באיסקאקה, היו תקופות שבהן היו לתושבים מים זורמים רק שמונה שעות מדי יומיים;
ב-2017, בקבלאן (12,000 תושבים), זרמו מים בבתים רק 20 ימים בחודש,
ופחות מכך בתורמוס עיא, שתושביה קיבלו מים רק 14 ימים בחודש. מצב התושבים הגרים בכפרים רבים במעלה ההר,  כמחצית מהאוכלוסייה, אף גרוע יותר: לעיתים קרובות אין להם מים כלל או מעט מים בלבד (קבלאןחווארה וזיתא ג'מעאין).
זה קורה בכל פעם שחברת המים מקורות מורידה את לחץ המים על ידי סגירה חלקית של הברזים הראשיים. (מתוך סקירת צוות הכפרים של מחסוםווטש, מרץ 2018)   

מאז 1982 חברת מקורות היא בעלת השליטה על כל מקורות המים. בעוד שלהתנחלויות ניתנת אספקת מים רציפה ובלתי מוגבלת, לפלסטינים האספקה מוגבלת ובלתי רציפה.

כפועל יוצא נאלצו התושבים הפלסטינים לוותר על גידולים חקלאיים ועל צאן להפקת חלב ומוצריו לטובת עצי זית בלבד, שאינם דורשים השקיה.

בעיניים כלות הם מביטים בשכניהם המתנחלים (שחלקם יושבים על אדמותיהם) ומשתכשכים בברכות שחייה לצד גינות נוי פורחות, בעוד הם נאלצים לרכוש מים ממשאיות במחיר כפול אפילו להשלמת הצרכים הבסיסיים. לא אחת קרה שמתנחלים ירו במכלי אגירת המים על הגגות וחוררו אותם.

יתרה מכך, ביוב ואשפה זורמים לכפרים מן ההתנחלויות היושבות מעליהן.

סקירת צוות הכפרים של מחסוםווטש מרץ 2018

מאז 2014 אנו מבקרות בכפרים בגדה המערבית ונפגשות עם אנשי העיריות והמועצות המקומיות, במטרה לעזור לפתור בעיות, במידת האפשר. בתחילה ביקרנו בכל כפר כל חודשיים או לאחר אירוע אלים. לאחר מכן עלה מספר הכפרים שביקרנו בהם משמונה לעשרים. כעת אנו מתמקדות בכפרים הסמוכים להתנחלויות הידועות בעוינותן כלפי שכניהן הפלסטינים.  לעתים, כשהדבר לא ניתן (למשל בתקופת קורונה), אנו מסתפקות בדיווחים טלפוניים על אירועים.

צינור המים בברז הסמוך למיכל הראשי יבש
צילום: 
מחסום ווטש
ביוב זורם לכפר לשדות הכפר מרדא
ביוב זורם לכפר מרדא מההתנחלות שמעליה
צילום: 
נורית פופר