מחסום קלנדיה הוא המחסום העיקרי לכניסה לירושלים עבור תושבי רמאללה וכל צפון הגדה. הוא ממוקם בחומת ההפרדה, בין שכונות פלסטיניות והרחק מהקו הירוק. היינו שם כשהוקם ב-2001 כעמדה ארעית, סחופת רוחות וחשופה לגשם, לבדיקת פלסטינים העוברים לירושלים, ששם עיקר עיסוקיהם. אנחנו ממשיכות לצפות שם מאז אלא שהיום המחסום נקרא "מעבר עטרות", מצויד באמצעים לזיהוי אלקטרוני מהיר ועמדות בדיקה רבות. מה בעצם השתנה?
בסוף שנות ה-60 עליתי לארץ מדרום אפריקה.
להמשך קריאה...בתחילת שנות ה-2000, עמדו במחסום המאולתר והחשוף חיילים צעירים, לעיתים אובדי עצות, וקבעו גורלות: מי יגיע היום לעבודה, למרפאה, לביקור משפחתי ומי לא יזכה להגיע למחוז חפצו. אנשים נדחסו במחסום, היו מקרים של אלימות, נשים הרות עוכבו. נראו שם מראות קורעי לב ובעיקר היתה הרגשה שמעבירים עדר בהמות דרך שער צר... כשהושלמה חומת ההפרדה ב-2005, הופקרו מאחוריה 20,000 תושבי קבע ירושלמים. גם הם המשיכו לחכות במחסום שעות ארוכות מדי בוקר.
השנים חלפו, מבנה הודבק למבנה, קרוסלות
עם זרועות צרות במיוחד ו"מכלאות" שבהן נדחס ההמון, גודרו בתיל מהרצפה עד הגגון. הצפיפות היתה רבה וההמתנה בתורים נמשכה שעות רבות. גברים, נשים וילדים נמחצו ונפצעו. בחורים צעירים טיפסו על הגדרות מעל לראשי הממתינים כדי לעקוף את התורים, וכשהגיע מי מהנדחסים בתור סוף סוף לתאי הבידוק, זכוכית משוריינת מנעה ממנו כל מגע אנושי עם הבודקים.
שנה אחרי שנה הלך וגבה המחסום הבירוקרטי של היתרי המעבר: רק פלסטיני שהשיג בקושי וביזע אישור ייעודי ומוגבל במקום ובזמן, הורשה לחצות את המחסום ולעבור מצפון הגדה לירושלים. קלנדיה הייתה לתמצית הגיהינום שפלסטינים חייבים לעבור בדרכם לכל הדרוש להם בחייהם – עבודה, בריאות, פולחן, משפחה. ואנחנו, במחסוםWatch, צפינו, תיעדנו, פרסמנו, לעתים ניסינו לסייע – ולא ידענו את נפשנו מרוב בושה וכאב.
במחצית 2019 נחנך סוף סוף המעבר החדש. האולמות הורחבו, הותקנו אמצעי זיהוי אלקטרוניים כגון מגנומטר, עמדה לזיהוי באמצעות כרטיס המגנטי יודע כל. המעבר התייעל – באמת שיפור! אך הבדיקות לזיהוי אלקטרוני העמיקו את השליטה בפרטים האישיים של העוברים עד כדי פלישה ומעקב לצורך הטלת מגבלות. מתיחת הפנים הטכנולוגית וגם המבנה החדש והגישה אליו, מסתכמים בהרעה בתנאים ובזלזול במשתמשים. לפעמים המעבר נגמר בפצועים – בגלל אי בהירות תכנונית בין הגישה למעבר הרכבים לבין מעבר הולכי הרגל נורו ב-2020 שני פלסטינים לקויי שמיעה שלא שמעו את קריאות האזהרה של המאבטחים.
בסוף יולי 2020
להמשך קריאה...ולבסוף – הטכנולוגיה נשענת (עדיין) על הגורם האנושי, וגם בה לא חסרים נקודות תורפה וכשלים. בשיבושים כאלה אפשר לפגוש כאשר מחסור בכוח אדם גורם לסגירת עמדות בידוק שונות, ומייד מתחילה צפיפות נוראה בתורים וניסיונות של צעירים נמהרים לקצר את התור לעצמם. בלגאן וסבל אנושי.
מחסום קלנדיה הוא עדות לכך שהכיבוש משקיע מאמצים להשתדרג, אך מעבר לתיקונים הקוסמטיים מטרתו האמתית היא ייעול השליטה באוכלוסייה הכבושה והרחקתה מישראל.
