מחסום קלנדיה אז והיום | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסום קלנדיה אז והיום

ראשון, 13 דצמבר, 2020

מחסום קלנדיה הוא המחסום העיקרי לכניסה לירושלים עבור תושבי רמאללה וכל צפון הגדה. הוא ממוקם בחומת ההפרדה, בין שכונות פלסטיניות, הרחק מהקו הירוק. היינו שם כשהוקם ב-2001 כעמדה ארעית, סחופת רוחות וחשופה לגשם, לבדיקת פלסטינים העוברים לירושלים, ששם עיקר עיסוקיהם. אנחנו  מבקרות שם גם עכשיו, כשהוא נקרא "מעבר עטרות", מצויד באמצעים לזיהוי אלקטרוני מהיר ועמדות בדיקה רבות.

 

צפיפות במחסום קלנדיה, 2918
צילום: 
ברוס שאפר
גשר הכניסה החדש להולכי רגל במחסום קלנדיה 2020
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

בסוף שנות השישים עליתי לארץ מדרום אפריקה. גדלתי עם האפרטהייד כעובדת חיים, ולא הייתי פעילה פוליטית לא שם ולא בישראל. ואז, לפני כמעט 20 שנה, יצאתי בפעם הראשונה לסיור עם נשות מחסום ווטש. היה יום קר וגשום והגענו למחסום קלנדיה. הייתי המומה לגמרי. המחסום נראה מזעזע, זבל בכל מקום, אנשים ממהרים, מנסים, מבולבלים, לפלס את דרכם בדוחק הנורא ובבוץ אל שתי עמדות בדיקה צבאיות קטנות... (נתניה ג',  חברת מחסום ווטש)

אז, בתחילת שנות האלפיים, עמדו במחסום המאולתר והחשוף חיילים צעירים, לעתים אובדי עצות, וקבעו גורלות – מי יגיע היום לעבודה, למרפאה, לביקור משפחתי – ומי לא יזכה להגיע למחוז חפצו. אנשים נדחסו במחסום, היו מקרים של אלימות, נשים הרות עוכבו. נראו שם מראות קורעי לב, ובעיקר הייתה הרגשה שמעבירים עדר בהמות דרך שער צר...  כשהושלמה חומת ההפרדה ב-2005, הופקרו מאחוריה 20,000 תושבי קבע ירושלמים. גם הם המשיכו לחכות במחסום שעות ארוכות מדי בוקר.

 

מחסום קלנדיה, 2005
צילום: 
תמר פליישמן

השנים חלפו, מבנה הודבק למבנה, קרוסלותinfo-icon צרות במיוחד ו"מכלאות" שבהן נדחס ההמון גודרו בתיל מהרצפה עד הגגון. הצפיפות הייתה רבה וההמתנה בתורים נמשכה שעות רבות. גברים, נשים וילדים נמחצו ונפצעו. בחורים צעירים טיפסו על הגדרות כדי לעקוף את התורים, כשהגיע מי מהנדחסים בתור סוף סוף לתאי הבידוק, זכוכית משוריינת מנעה ממנו כל מגע אנושי עם הבודקים.

שנה אחרי שנה הלך וגבה מאחורי הקלעים המחסום הבירוקרטי של היתרי המעבר: רק פלסטיני שהשיג בקושי וביזע אישור ייעודי ומוגבל במקום ובזמן, הורשה לחצות את המחסום ולעבור מצפון הגדה לירושלים. קלנדיה הייתה לתמצית הגיהינום שפלסטינים חייבים לעבור בדרכם לכל הדרוש להם בחייהם – עבודה, בריאות, פולחן, משפחה. ואנחנו, במחסוםWatch, צפינו, תיעדנו, פרסמנו, לעתים ניסינו לסייע – ולא ידענו את נפשנו מרוב בושה וכאב.

במחצית 2019 נחנך סוף סוף המעבר החדש. האולמות הורחבו, הותקנו מגנומטרים רבים לבידוק ביטחוני, ואחריהם מוכוונים העוברים לעמדות זיהוי אלקטרוני עצמי באמצעות כרטיס מגנטיinfo-icon יודע-כול וזיהוי פנים. המעבר מהיר בדרך כלל – באמת שיפור! אך גם המחסום הבירוקרטי השתדרג: הבדיקות האלקטרוניות החדשות מאפשרות מעקב קרוב ופולשני, וכך מעמיק את השליטה בחיי העוברים על-ידי הגבלת היתרי מעבר ובדרכים אחרות. גם במתיחת הפנים הטכנולוגית וגם במבנה החדש והגישה אליו נחשפים הרעה בתנאים וזלזול במשתמשים. לפעמים הדבר נגמר בפצועים – בגלל אי בהירות תכנונית בין הגישה למעבר הרכב לבין מעבר הולכי הרגל נורו ב-2020 שני פלסטינים לקויי שמיעה שלא שמעו את קריאות האזהרה של המאבטחים.

בסוף יולי 2020 הגענו שוב לקלנדיה אחרי כמה וכמה חודשים של היעדרות –  תחושה של אימה עלתה בנו כשראינו את הגשר החדש העצום מעל מחסום כלי הרכב, שהוא עכשיו דרך הגישה היחידה אל מחסום הולכי הרגל... אנחנו מתקשות להבין איך מה שפעם היה הליכה של כמה מטרים לכניסה למחסום הוסב לרמפת בטון ארוכה, מפותלת ותלולה. איך אמורים להתמודד עם האתגר הזה נכה בכיסא גלגלים, אישה עם עגלת ילדים ואנשים בגיל העמידה? ...  ועוד - הכניסה הרגלית למחסום מכיוון צפון, כיוון רמאללה היא כל כך לא ברורה שאין פלא שמי שלא מכירים את המקום נוטים ללכת ישירות אל מלכודת המוות, מעבר כלי הרכב. האיש החרש אילם שעשה את הטעות הזו הוא דוגמא בולטת למצב הזה. בהמשך הנוכחות במקום שוחחנו עם איש חברת האבטחה שאישר, אם כי במבוכה, שהאבחנה שלנו נכונה –באמת עצוב לדבריו.... (נתניה ג' וחנה ב', מתוך דוחות קלנדיה מיולי ומאוגוסט 2020)

ולבסוף הטכנולוגיה נשענת (עדיין) על הגורם האנושי, וגם בה יש נקודות תורפה וכשלים. בשיבושים כאלה אנו חוזות בזמן האחרון, כשעמדות בידוק חפצים ועמדות בדיקה אלקטרוניות רבות אינן מופעלות בגלל תקלות ומחסור בכוח אדם שיפקח על פעולתן. ואז חוזרים המראות הישנים של קריסת תורים, צפיפות בלתי נסבלת (כן, בזמן קורונה), וצעירים המנסים להשתחל מעל הגדרות. בלגאן וסבל אנושי.

מחסום קלנדיה הוא עדות לכך שהכיבוש משנה את צורתו ומשתדרג, אך כשהמטרה האמתית היא ייעול השליטה באוכלוסייה הכבושה והרחקתה מישראל וממה שנועד להסתפח אליה, אפשר לבצע רק "מתיחת פנים" קוסמטית, וגם היא מתגלה כלא מוצלחת במיוחד.