אנו מברכות את כל ידידינו לרגל החגים של שלוש הדתות החלים בימים אלה!
|
 |
|
אנו בפתח חג החירות. עיני כול העולם נישאות כבר חודשים לאוקראינה הנלחמת על חירותה. בשדה בוקר התקיים לא מזמן מפגש פסגה עם מדינות ערביות. ההרגשה הייתה שהפלסטינים שאנו פוגשות מדי יום במשמרות שלנו, והבעיות עליהן אנו מדווחות - נדחקו לשוליים. בשוליים של השוליים נמצאות הנשים הפלסטיניות ולהן אנו מקדישות גיליון זה. נביא כאן את דבריהן של שתי נשים שהיכרנו במהלך הפעילות שלנו בגדה המערבית, אשר כל אחת מהן מצאה בעצמה את דרכה לעשייה ולחירות.
לצערנו היו לאחרונה כמה פיגועים קטלניים במרכזי ערים בישראל וכך חזר הכיבוש, שנוכח תמיד, ולא עוזב את הפלסטינים לרגע, למרכז העניינים. הפרצות בגדר ההפרדה עליהן אנו מדווחות כבר חודשים רבים הגיעו לכותרות, והצבא נערך לשמור על המעבר בהן. הכוננות בגדה המערבית עולה והאווירה נפיצה. צום הרמדאן כבר החל, הצדדים הכריזו על רצון להימנע מעימותים בירושלים. אנו מקוות שלמרות האירועים האחרונים, וההגבלות על חופש הפולחן - שעליהן דיווחו חברות מחסום ווטש ממשמרותיהן ברחבי ירושלים ביום שישי הראשון של הרמדאן - יישמר השנה השקט ונוכל כולנו לחוג את חגינו.
|
|
|
|
מבעד לחיג'אב - גננת אקדמאית מגדלת את התקווה והיוזמה
נעמה היא צעירה משכילה, מנהלת גן ילדים, חיה בכפר במרכז הגדה המערבית. היא מדברת על אופטימיות וקושי, על אמונה ולבטים, על יחסי מעמדות בחברה שמרנית, והשאיפה לחופש, לשוויון זכויות, לחינוך וליוזמה.
היא מגלה לנו עולם שאנחנו פחות זוכות/ים להתקרב אליו, כי אנחנו, שני הצדדים, שרויים כל כך בניסיון למצוא הבדלים ופגמים במקום לחפש משותף ודומה.
|
|
|
 |
|
מגדלים את התקווה יחד בגן נעמה
צילום צלם מקומי
|
|
|
מבעד לחיג'אב - חקלאית, יזמית ומארחת קולינרית
אום מוסא, אישה נמרצת וחרוצה, חיה עם משפחתה בכפר בגדה ליד שכם. היא מסתכלת בכאב על החיים בתוך הכיבוש, מספרת על עצב מהעבר וקושי בהווה, ומצד שני על יכולת לעשות עם היומיום שלה הרבה דבש וחלב. היא כולה עשייה ואהבת אדם. ורק תנו לה לחיות בשלום, בעולם של עבודת אדמה ללא מגבלות, בלי לקבוע לה מלמעלה או מהצדדים.
בשיחות קצרות ונמרצות היא מספרת לך, דרך הסיפור על עצמה, מי אתה. וכדאי להקשיב לה. מאוד.
|
|
|
ההתרחשויות בשטח - במבט שלנו
יש מחסומים שנבנו במיליונים ולידם פרצות גדולות ש כ ו ל ם יודעים עליהם – הזוי? כן, כנראה שזה היה טוב לכולם. הצבא טוען עכשיו שבכל השנים הללו, הפרצות הובילו עשרות אלפי פועלים כל יום לפרנסה ותרמו לשמירת השקט הביטחוני.
יום של עצב וצחוק בבקעת הירדן. ראינו בעיניים איך מתמודדים עם ההריסות, צמצום המרחב והפחד מהבאות - וגם לפעמים מצליחים בכל זאת לחזור לשלוות היומיום.
בורין וביתא – שני כפרים בשומרון מוקפי התנחלויות והיאחזויות אלימות. רוב הנטיעות המשקמות שעשו 400 פעילי שלום לפני חודשיים בבורין הושחתו כבר בידי מתנחלים אלימים – מה, שהצבא ישגיח עליהם? הוא עסוק בהריסת אוהל המחאה של תושבי ביתא...
חולה במצב קשה מיטלטלת בין אלונקות ואמבולנסים במחסום קלנדיה, כי שכונתה הירושלמית כפר עקב הופרדה באמצעות החומה.
רק בכיבוש הישראלי: יהודים גונבים מעין! וגם טווסים...
בזום MW תוכלו להבין איך שולט מנגנון נסתר בחיי הפלסטינים...
מה ראינו ולא ראינו השנה ביום שישי הראשון של הרמדאן, בצל הפיגוע בתל אביב בלילה הקודם - שלא כמו בשנים קודמות, לא ראינו בשער שכם הרבה מבוגרים בגלביות לבנות או בחליפות מהודרות, ראינו פחות משפחות, ופחות אווירה חגיגית ושמחה, בעיקר הליכה מכוונת מטרה ומבטים מושפלים. בכל מחסום ראינו קבוצות של כוחות ביטחון בכל פינה, ולשלל פריטי החימוש נוסף טלפון נייד שהחליף את הבדיקה במחשב, ובהמשך סריקת הבגדים לכולם – נשים, גברים וילדים.
יש הבדלים בין ההתנהלות במחסומים השונים, כנראה בגלל "רוח המפקד" המקומי - לחץ אלים או יעילות רגועה יחסית. אך חברתנו במחסום קלנדיה, שהצליחה לחמוק מהאיסור לצפות בתורים הצפופים של המייחלים לחסד המעבר לתפילות, סיכמה את היום במילים: במקום שאין בו זכויות אדם, אין ולא יכול להיות חופש פולחן. ראו פוסטים באינסגרם
קיץ 2022: האופטימים אומרים שיהיו ימי ים לילדים פלסטינים השנה! הודעות יופיעו בקרוב ב-אתר ובפייסבוק .
_____________________________________________________
___________________________________________________
|
|
|
|
|
