חברון, מעיר - לכלא | מחסוםווטש

חברון, מעיר - לכלא

מעיר - לכלא

חברון היא עיר חצויה מאז הסכמי וואי פלנטיישן (1997). בחלק הפלסטיני (H1) מתגוררים כ-165,000 פלסטינים. בחלק שבשליטת ישראל (H2), ובלבו העיר העתיקה, מתגוררים כ-35,000 פלסטינים. כל אזור העיר העתיקה הוכרז כשטח צבאי סגור או מוגבל, ועל התושבים הפלסטינים הנמצאים בו מוטלות הגבלות חמורות של תנועה ברכב וברגל ואיסורי מסחר. רק ל-48 מכוניות של תושבי  H2  הפלסטינים יש איסור כניסה לעיר העתיקה.

מחוץ לקריית ארבע והרחבותיה, מתגוררים כיום כ-800 יהודים בעיר העתיקה, בכמה מוקדים עיקריים (ראה המפות להלן). הם חופשיים לנוע בכל האזור, ומרחיבים את שטחי שליטתם בעידוד המדינה ובסיוע צה"ל. התפשטות ההתיישבות היהודית בעיר העתיקה גוררת אחריה הקמת מחסומים ועמדות צבאיות נוספות, המונעות את תנועת הפלסטינים. התושבים שנותרו בעיר העתיקה סובלים מתקיפות אלימות והתנכלויות שיטתיות מצד המתנחלים, וכל זאת בחסות כוחות הביטחון (היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). הם חיים מאחורי חלונות מוגנים ברשתות ברזל. בכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אישה או ילד.  

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, אוצ'ה, מנה 18 מחסומים קבועים מאוישים בחיילים, 14 מחסומים מאוישים לפרקים, ועוד כשבעים חסימות קבע (חומות בטון, קוביות בטון ושערים ושערים נעולים) שמנתקים את המרכז העתיק, לב חברון, משאר חלקי העיר.

Toggle accordion

אנחנו אחרוני הדיירים

אנחנו ברח' השוהדא בחלק שבו עדין נותרו אחרוני הדיירים. מי שנולדה בשכונה ומלווה אותנו בסיור יודעת להגיד "אסור לי" על כל שאלה מתבקשת. היא מכירה כל מי שנשאר לגור בבתים הנטושים. ועוברת איתנו מבית לבית.
מסתובבים בין הבתים בדרכים לא דרכים; אם תצעד ברחוב, יכול להגיח ג'יפ ולשאול שאלות. ואז, אם התשובות לא יספקו  אותם ירדו אליך שלושה חיילים חסרי פנים עם מדים ורובים, ותצטרך לענות מה בדיוק התכוונת. עדיף למצוא את הגג  או הדרך שעוברת בין כניסות לבתים של אחרים...בין גג לשבילים, חצרות פנימיות. באחד הבתים גרה אישה בת 80, לבדה. השכנים רובם נטשו. החלונות מסורגים מפחד המתנחלים וילדיהם הזורקים מדי פעם אבנים ובקבוקים, או דופקים בפראות על הדלת. בתה, שגרה בשכונה אחרת, באה מדי יום לטפל בצרכיה-  היא זכתה להיות ב"רשימה", זו המיועדת רק לקרובים מדרגה ראשונה. אך יש ביניהם שמסרבים להיכנס לרשימה ולהיות נתונים לחסדי הצבא. לעתים סירוב כהתנגדות לכיבוש, לעתים פחד, ואז אינם יכולים לסעוד הורים זקנים. הבת דואגת, אמה נמצאת רוב שעות היום והלילה לבדה. בבית ליד גרה משפחה שמנהלת גן ילדים אליו אסור לטפס במדרגות העולות מרחוב השוהדא. אם אתה פלסטיני, כמובן... יש דרכים נסתרות להגיע לגן,  ובגן הילדים שמחים.

הם נולדו לתוך זה. גם האימהות שלהם נולדו בשלבים שונים של הפיכת המקום לבית כלא. ר. תל רומיידה, 9.11.2007

 

H2 אזורי השליטה הישראלית בחברון

חברון ידעה פעולות רבות ועוקבות של טרור פלסטיני ויהודי, ביניהם אירועים כמו טבח מאורעות תרפ"ט (1929), שבו נרצחו 66 יהודים תושבי חברון, והטבח שביצע ברוך גולדשטיין בפורים 1994 ב-125 מתפללים מוסלמים במסגד אל־אבראהימי (מערת המכפלה).
כל אלה הפכו לנקודות מפנה מדממות בתולדות העיר. לאחר הטבח במערת המכפלה הנהיגה ישראל מדיניות של הפרדה קיצונית, פיזית ומשפטית, בין יהודים לפלסטינים.

בעוד המתנחלים נעים בכל מקום ללא כל הגבלה, הוטלו הגבלות חמורות על תנועת התושבים הפלסטיניים ברכב וברגל באזור השוק, הקסבה והרחובות המרכזיים בעיר העתיקה. הוצאו צווי סגירה למאות חנויות. כך קרס כלכלית מרכז חברון השוקק - עסקים וחנויות נסגרו ואלפי תושבים פלסטיניים עזבו את בתיהם.

כדי להיכנס לבתים, לצאת לקניות או ללכת לבית הספר צריכים התושבים הפלסטינים בעיר העתיקה לעבור ברגל במחסומים מבוצרים, הנסגרים לעתים ללא התראה.

גם תלמידי בית ספר אינם מוגנים – תועדו תקריות רבות של זריקת רימוני גז בידי סיורי צה"ל לתוך בתי הספר או בקרבתם, לאחר חשדות או יידוי אבנים בפועל על סיורים צבאיים. ב-69 תקריות כאלה ב-2019 נפגעו כאלף תלמידים ומורים.

מתנחלי חברון מנסים כל העת, ובהצלחה יתרה, להרחיב את ההתיישבות היהודית בעיר העתיקה באמצעות רכישת בתים בשכונות פלסטיניות כמו בית המריבה, בית רחל ולאה ובית המכפלה, המשתדרגים ומתאכלסים עוד ועוד. הרכישה מתבצעת לרוב באמצעות אנשי קש. ב -2020 אושרו תוכניות בנייה חדשות ליהודים בשטח השוק הסיטונאי בחברון, ובמקביל ניתן היתר בנייה למיזם "רובע חזקיה", חרף צו בית משפט לעצירת העבודות. אם אכן יושלמו לבסוף שני המיזמים, הם צפויים להכפיל את היקף היישוב היהודי בחברון

אזור השליטה הישראלית בחברון: H2, אזורי החסימות השונים ומספר התושבים (OCHAו'בצלם')

 

שכונת תל רומידה 

היא אחד האזורים הרגישים ביותר במערב העיר העתיקה. היא מוכרזת שטח צבאי סגורinfo-icon והגישה אליה מוגבלת בצורה קיצונית לפלסטינים. ההתנחלות הראשונה הוקמה בלב השכונה בשנת 1986, ועתה קיימים בה כבר חמישה מוקדים של יישוב יהודי,  הכוללים עמדות צבאיות, בנוסף לחסימות ולמחסומים הרבים.  בפורים 2016 דקרו שני צעירים תושבי חברון חייל במחסום צה"ל בתל רומיידה. אחד המחבלים נהרג מירי החיילים, והשני נפצע, ואז נורה במקום בידי אלאור עזריה, שהואשם בהריגתו.

ב-2018 נפתח למבקרים בקצה המערבי של השכונה "תל חברון" פארק ארכיאולוגי, המזוהה עם חברון המקראית. הוא מגובה בהתנחלות חדשה ועמדה צבאית הנמצאים בכרם זיתים עתיק השייך לתושב פלסטיני. הפארק מהווה נקודת סיום למסלול מורשת תיירותי חדש, הרחק ממערת המכפלה.

כך פועלים המתנחלים, בחסות מדיניות הממשלה ובסיוע הצבא, כדי לכתר ולבודד את הפלסטינים המתגוררים בבתי השכונה העתיקים, ולגרום לעזיבתם.   וידאו - באסם אבו עיישא מספר על אירועי השבת בתל רומיידה, 19.12.20-

באסם אבו עיישא מספר על אירועי השבת בתל רומיידה, 19.12.20

פעילות מחסוםווטש בגזרת חברון החלה ב-2004, ומשמרות שבועיות, לעתים דו-שבועיות, מבקרות במחסומים הרבים המכתרים את העיר העתיקה, שומרות על קשר עם התושבים הפלסטיניים, עם גני הילדים ועם בתי הספר בשכונת תל רומיידה שבעיר העתיקה.

בעיקר אנו עוסקות בתיעוד החיים הבלתי נסבלים, מתעדות את העוולות והאלימות שמחוללת מדיניות המוכתבת על ידי פעולותיהם של מתנחלים קיצוניים.

Authoring date: 
2021-01-03 00:00:00