זכויות אדם והכיבוש | מחסוםווטש

זכויות אדם והכיבוש

ארגון מחסוםwatch מתמקד בעיקר, אך לא בלבד, בפגיעה הקשה בזכויות התנועה של פלסטינים בשטחים הכבושים. לפגיעה זו בחופש התנועה יש השלכות עצומות על כל תחומי החיים: כלכלה וחקלאות, חינוך והשכלה, בריאות, פרנסה, קשרי משפחה וקשרים חברתיים.

הזכות לחופש תנועה היא חלק מזכויות אדם "טבעיות" -  זכויות אוניברסליות המוקנות לכל בני האדם באשר הם.
זכויות אדם הן מושג דינמי שמתפתח במהלך הזמן בגין שינויים חברתיים, מאבקים ומלחמות, פיתוחים טכנולוגים ושינויי תפיסות המתרחשים בתוך כך. אלה מייצרים ניסיונות מתמידים להגדרות מוסכמות של היחסים בין בני האדם: .

 החל מהצהרת כורש משנת 539 לפני הספירה ועד הצהרת זכויות האדם של האו"ם שהתקבלה בשנת 1948, המחייבת, לפחות בעיקרון, את כל המדינות החברות בארגון. זכויות אלו הן פועל יוצא של התפיסה שכל בני האדם נולדו שווים, ולהם הזכות " לחיים, לחרות ולשאיפה לאושר". בהצהרת האו"ם פורטו עקרונות אלה לשורה של 30 סעיפי זכויות>>  ובהן:

  • שוויון בפני החוק
  • זכויות הקניין
  • חופש התנועה
  • חופש המחשבה והדעה
  • חופש הביטוי
  • חופש הדת והחופש מהדת
  • חופש העיסוק

בהמשך להצהרת האו"ם התקבלו אמנות בינלאומיות הנוגעות לזכויות אדם במצבי מלחמה: אמנת ג'נבה מ-1949 בה מוגדרות זכויות אדם ב"מצב לוחמתי" שהעקרונות המנחים אותם הן עיקרון האבחנה – אבחנה בין לוחמים לבין אזרחים לא מעורבים, ועיקרון המידתיות; אמנת רומא מ-1998 שהגדירה רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה והאיצה הקמת בית דין בינלאומי לטיפול בפושעים המואשמים באחד מפשעים אלה. מדינת ישראל חתמה על שתי אמנות אלו אך לא אישררה את השנייה ולכן אינה צד לבית הדין הבינלאומי הפועל בג'נבה מאז 2002.     

מי שומר על זכויות אדם?

מערכות פורמליות: בתי מחוקקים, בתי משפט לאומיים ובינלאומיים, מוסדות או"ם וכ"ו.
לכל סוגי התקשורת יש תפקיד מכריע בשמירה על זכויות אדם לעל ידי:

  • חשיפת עוולות
  • מעקב אחר הטפול בהם

לאירגוני החברה האזרחית קיומם של ארגונים אלה תלוי בדרך כלל בפעילות מתנדבים המתמקדים בתחומים ספציפיים של שמירה על זכויות האדם, תפקיד מרכזי במאבק נגד הפגיעה בזכויות בסיסיות אלו.

 

מחסוםwatch הינו אחד הארגונים האלה הפועל בעקביות מ- 2001  בתיעוד ובדיווח מצב זכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית ובניסיונות למנוע פגיעות כאלו.